אוסוולד פוהל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוֹסְוַולְד פּוֹהְל (30 ביוני 1892 - 8 ביוני 1951), פקיד נאצי וחבר באס אס (בדרגת פקיד אס אס הקשור למפלגה הנאצית). מהמעורבים בהשמדת המוני יהודים במחנות הריכוז, במסגרת הפתרון הסופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכו
פוהְל נולד ב-30 ביוני 1892, בדיסבורק-רוהרורט כבנם של נפח בשם הרמן אוטו אימיל פוהל ורעייתו אוגוסט פוהל. הוא היה החמישי מתוך שמונת ילדיהם. לאחר שסיים את לימודיו ב-1912, הוא התגייס לחיל הים הגרמני, והתאמן בקיל, בוילהְנמשוון, בים הקאריבי ובדרום מזרח אסיה. במשך מלחמת העולם הראשונה הוא שירת באזור הים הבאלטי ובחוף הים של פלנדריה. בנוסף לכך הוא למד בבית הספר של חיל הים, וסיים את לימודיו ב-1 באפריל 1918. באוקטובר של אותה שנה הוא נשא אישה.
לאחר המלחמה, פוהל השתתף בקורסים בבית ספר לעסקים ובאותו זמן החל ללמוד משפטים ותאוריות מדיניות באוניברסיטת קיל. אך הוא עזב את הלימודים והצטרף לפרייקורפס ("הגדודים החופשיים" {Brigade Löwenfeld}, מספר מליציות בעלות אוריינטציה ימנית קיצונית שפעלה לאחר מלחמת העולם הראשונה בגרמניה, פולין, והמדינות הבלטיות). הוא עבד בברלין, שלזיה עילית ובבקעת רוור. ב-1920 הוא הצטרף לחיל הים של רפובליקת ויימאר. ב-1924 הוא עבר לפולין.
[עריכה] באס אס
שנה לאחר מכן, בשנת 1925, פוהל נהפך לחבר בשטורמאבטיילונג (פלוגות סער נאציות, שעודדו אלימות, פזרו הפגנות והגבירו את חוסר הביטחון בקרב הציבור, אשר הצטרפו אחר כך למפלגה הנאצית). בשנת 1933 הוא נפגש עם היינריך הימלר ונהיה לבן חסותו; הוא נתמנה לראש מועצת המנהלים של המשרד הממשלתי וב-1 בפברואר 1934 קיבל את דרגתו הגבוה. אז החלה השפעתו על ניהול מחנות הריכוז.
כאשר פוהל מונה לראש מועצת המנהלים (Verwaltungschef) וגזבר הרייך (Reichskassenverwalter) של האס אס ב-1 ביוני 1935, הוא נתקבל, בעזרת אותם מינויים, כחבר ב"פיקוח על מחנות הריכוז" (Inspektion der Konzentrationslager ), ארגון שפיקח וניהל את מחנות ההשמדה. בנוסף לכך הוא ייסד את "החברה למען קידום וטיפוח אוצרות התרבות הגרמנים" (Gesellschaft zur Förderung und Pflege deutscher Kulturdenkmäler), כאשר את זמנו העיקרי הוא הקדיש למען שיחרור וולסבורג, מצודה עתיקה שהימלר דרש שתחזור לידי הגרמנים.
בנוסף לכך פוהל עזב את הכנסייה ב-1935, וביוני 1939 מונה למנהל המשרדים הראשיים שפעלו דאז, משרד ה"מינהל והכלכלה" (Hauptamt Verwaltung und Wirtschaft) של האס אס, ומשרד ה"כספים והבניינים" (Hauptamt Haushalt und Bauten), שעליו הופקד ניהול העיניינים הפנימיים של הרייך, שלאחר מכן, ב-1 בפברואר 1942, אוחדו ל"משרד הראשי למשק ולמנהל של הס"ס", שגם אותו ניהל פוהל. בין שאר תפקידיו של אותו משרד ראשי הופקד גם הניהול והארגון של מחנות הריכוז. לגבי מחנות הריכוז, החליט המשרד לחלק את העצירים למחנות ריכוז שונים, וגם לתת להם "תשלום" על עבודות הכפייה שניתנו להם, עד 1944.
ב-20 באפריל 1942 פוהל צורף למפלגה הנאצית ומונה לגנרל הואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), וב-12 בדצמבר של אותה שנה, לאחר שהתגרש מאשתו, הוא התחתן עם אלינור וון ברונינג, אלמנתו של ארנסט רודיג'ר וון ברונינג שהיה בנו של אחד ממיסדי ה"Hoechster Farbwerke", חברה שהתחברה ב-1925 לאי גה פארבן, תאגיד חברות גרמני.
ב-1944 פוהל הפך לממונה של מחנות הריכוז, כאשר קיבל את משרד החימוש (Rüstungsministerium) לידו. באותו זמן, האחריות של ניהול מחנות הריכוז נלקחה מה"משרד הראשי למשק ולמנהל של הס"ס" אותו הוא ניהל. אף על פי כן, הוא המשיך לנהל את הואפן אס אס עד סיומה של המלחמה.
[עריכה] לאחר המלחמה
לאחר סיום מלחמת העולם השניה פוהל התחבא ליד ברמן, גרמניה. בכל זאת, הוא נתפס על ידי יחידות צבאיות של הבריטים ב-27 במאי 1946, ונשפט למוות ב-3 בנובמבר 1947 על ידי בית הדין הצבאי האמריקני, לאחר שבמשפט פוהל (המשפט הרביעי מתוך שניים עשר משפטי נירנברג) הוא נמצא אשם בגלל פשעיו המזעזעים נגד האנושות, השתתפות במלחמה שנעשו בה פשעים, חברות בארגונים שהרגו המוני בני אדם וניהול מחנות הריכוז. ואף על פי כן, הוא עדיין לא הוצא להורג.
בשנת 1950 הוא פרסם את הספר "דת. מלחמתי לאלוהים" בהסכמתה של הכנסייה הקתולית שבעבר פוהל היה חבר בה. עד שעת מותו בלנדסבורג אם לק, ב-8 ביוני 1951, לאחר זמן רב של בקשות חנינה מצידו ובדיקות רבות בתיקו, פוהל עמד על דעתו שהוא "חף מפשע", ושהוא היה רק "פקיד פשוט".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- לאון גולדנסון, נירנברג 1946 - הראיונות הגנוזים עם פושעי המלחמה הנאצים, הוצאת עברית, 2006
