T-38 טאלון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
T-38 טאלון (Talon) הוא מטוס אימונים סילוני דו־מנועי על־קולי, שפותח עבור חיל האוויר האמריקאי בסוף שנות ה־50 של המאה ה־20 על ידי חברת נורת'רופ. המטוסים הראשונים נכנסו לשירות במרץ 1961.
המטוס נחשב מוצלח מאוד, אמין, זול ופשוט לתחזוקה, בעל ביצועים טובים ובטוח מאוד. כתוצאה מכך, הוא עדיין נמצא בשימוש בחיל האויר האמריקאי, וכן בסוכנות החלל האמריקאית.
[עריכה] היסטוריה
באמצע שנות ה־50 החלה נורתרופ לתכנן מטוס קרב קל ומהיר (שהפך בסופו של דבר ל־F-5 פרידום פייטר), ולצידו מטוס אימונים על קולי שהתבסס עליו. אב הטיפוס הראשון טס ב־10 באפריל 1959, תחת הכינוי YT-38. לאחר שנבדקו שני סוגי מנועים, נחתם חוזה עם חיל האויר האמריקאי, וכאמור, המטוס נכנס לשירות ב־1961 בבסיס חיל האויר רנדולף. הייצור הופסק בתחילת 1972, לאחר ש־1,187 מטוסים יוצרו. המטוס משמש בחיל האויר האמריקאי כיום כמטוס אימונים מתקדם לתלמידי טייס המיועדים למטוסי קרב. הוא משמש גם כמטוס אימונים בסינגפור, טיוואן, גרמניה ופורטוגל. בנוסף, חיל הים האמריקאי מפעיל לפחות שלושה מטוסי טאלון בבית הספר לטייסי ניסוי שלו, וחברת בואינג מפעילה מספר מטוסים כמטוסי מרדף.
למטוס יש שלוש גרסאות עיקריות: T-38A הייתה הגרסה הראשונה שנמסרה לחיל האויר האמריקאי. T-38B היא גרסה המצויידת בכוונת תותח ואפשרות להתקנת תותח, פצצות אימונים או רקטות. הדגם האחרון, T-38C טאלון II נכנס לשירות ב־2001. דגם זה היה מורכב משלדות ישנות שהורכבו עליהן מערכות אלקטרוניות חדישות - קוקפיט זכוכית ותצוגה עילית. בנוסף, שופר המנוע כך שיהיה אמין יותר וקל יותר לתחזוק, ובעל דחף גדול יותר. בואינג זכתה בשני חוזים לשיפור מערכות האויוניקה של המטוס בשנת 1996 ובשנת 2002. התעשיה האווירית נבחרה על ידי בואינג כקבלן משנה ראשי לפרויקט. המטוס מתוכנן להמשיך לשרת עד 2020.
המטוס משרת כיום בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס. פיקוד הציוד של חיל האויר משתמש במטוס לבדיקת מערכות נשק ואלקטרוניקה חדשות. טייסים מרוב חילות האויר של נאט"ו מתאמנים על T-38A בבסיס חיל האויר שפרד בטקסס, כחלק מתוכנית אימוני הטייסים המשותפת האירו-נאט"ו. פיקוד ההשכלה והאימונים של חיל האויר משתמש במטוסי T-38B לאימון טייסים המיועדים למטוסי F-16, F-15, B-1, A-10, F-111 ו־F/A-22. גם פיקוד הקרב של חיל האויר האמריקאי עושה שימוש במטוסי T-38A. נאס"א משתמשת במטוס כמטוס אימונים לאסטרונאוטים, וכן למרדף אחרי מעבורת החלל בזמן הנחיתה, או כמטוס ליווי לטיסות ניסוי במרכז מחקרי הטיסה ע"ש דריידן.
[עריכה] מבנה
המטוס מצוייד בשלושה גלגלים, מתוכם גלגל חרטום ניתן לניהוג. הטייס והמדריך יושבים אחד מאחורי השני, על כסאות מפלט המצויידים ברקטות. תא הטייס מדוחס אויר וממוזג. המדריך, היושב מאחור, מוגבה ב־25 ס"מ יחסית לטייס, כדי לאפשר לו שדה ראיה רחב. הטייס והמדריך מופרדים במחיצה שקופה, ומקושרים עם מערכת קשר פנים ועם רדיו UHF. לכל איש צוות יש חופה נפרדת, הניתנת להשלכה במקרה חירום.
הכנפיים משוכות לאחור, והגוף בעל מבנה זורם. שתי מערכות הידראוליות עצמאיות מפעילות את משטחי הניהוג של המטוס. הגה הגובה מתפקד כמשטח ניהוג הנע ביחידה אחת, ולא מפוצל לכנף ומשטח. תידלוק ובדיקות לפני הטיסה קלים מאוד לביצוע. הטאלון נדרש למסלול של 695 מטרים בלבד כדי להמריא, ויכול להגיע מגובה פני הים לגובה 9,068 מטרים תוך דקה אחת. המנועים מצויידים במבער אחורי.
