תחנת הרכבת תל אביב מרכז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת הרכבת תל אביב מרכז, הידועה גם כתל אביב ארלוזורוב או סבידור (על שם מנחם סבידור). היא תחנת הרכבת המרכזית של תל אביב, והוותיקה ביותר בה שפעילה עד היום. התחנה ממוקמת בקילומטר 93.273 של הקו הראשי.
התחנה מכונה בפי אנשים רבים גם בשם רכבת צפון, אך מדובר בטעות רווחת בציבור: במקום בו עומדת היום תחנת הרכבת או בקרבתו לא עמדה מעולם תחנה בשם תל אביב צפון. בעבר, כאשר הרכבות לחיפה נסעו בתוואי ראש-העין חדרה הרכבות שהגיעו לתל אביב הגיעו לתחנה בשם זה שהייתה במקום בו נמצאת היום תחנת בני ברק.
התחנה הנוכחית נפתחה לראשונה ב-3 בנובמבר 1954 עם פתיחת קו החוף החדש, ואז היו רציפיה ממוקמים מאחורי בניין התחנה, שנמצא באותו המקום בו הוא נמצא כיום. בשנת 1988 נפתחה התחנה במתכונתה החדשה: רציפי התחנה הועברו לתעלת האיילון וכך היא יכלה להיות תחנת ביניים, ולא תחנת קצה כפי שהייתה עד אז. בשנים 2004-2005 בוצעו עבודות לבניית רציפים 5 ו-6 וכן חידוש בניין התחנה שהיה מוזנח יחסית.
התחנה היא התחנה העמוסה ביותר של רכבת ישראל לפי מדד כמות הנוסעים העוברים בה, וכן לפי מספר רציפי הנוסעים בה - 6 רציפים.
בצמוד לתחנה נבנה "מסוף 2000" (ע"ש תוכנית בנין עיר מס' 2000) הנקרא גם "מסוף ארלוזרוב" או "מסוף סבידור" - מסוף אוטובוסים גדול ממנו יוצאים אוטובוסים לכל חלקי העיר והסביבה, לרוב הערים הנמצאות צפונית לתל אביב, וכן למספר ערים הנמצאות מדרומה (ביניהן רחובות, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע וירושלים). חלקו המרכזי של המסוף הוא מסוף האוטובוסים הראשון בארץ שאינו שייך לקואופרטיבים "אגד" או "דן". מסוף זה מנוהל על ידי חברת "נתיבי איילון" לטובת כל מפעילי התחבורה הציבורית כולל המפעילים הפרטיים שזכו במכרזי משרד התחבורה להפרטת קווי התחבורה הציבורית ונמנע מהם להכנס לתחנות המרכזיות שבשליטת הקואופרטיבים הותיקים. המסוף מתוכנן על ידי משרדו של האדריכל מוטי בודק ומשרד מתכנני התנועה דגש הנדסה.
