תוכנית בילטמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית בילטמור, תוכנית שהתקבלה בועידה של מנהיגים ציונים (לרבות ראשי ארגון ציוני אמריקה) ואחרים, ואשר נקראה על שם מלון בניו יורק. הועידה שאורגנה על ידי אבא הלל סילבר, נשיא ארגון ציוני אמריקה, בשיתוף עם דוד בן גוריון, סימנה את פתיחת המאבק שהוביל בן גוריון להקמת המדינה היהודית לאלתר.
הועידה התכנסה ב-9 במאי - 11 במאי 1942, והתוכנית שהתקבלה בה כללה הצעת פתרון בת שלושה סעיפים לשאלת ארץ ישראל:

1. פתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית חופשית.
2. מסירת הפיקוח על העלייה ועל פיתוח הארץ באזורים הבלתי מיושבים לסוכנות היהודית
3. דרישה להקמת "קהיליה יהודית" ("Jewish Commonweath") ולמעשה, מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל

התביעה לריבונות חייבה, למעשה, את חלוקת ארץ ישראל. על כן, קמו לתוכנית מתנגדים מכל הזרמים הפוליטיים, הן מבין אלה שהאמינו בשלמות הארץ, הן מקרב אלה שתמכו ברעיון הדו-לאומיות - היינו, ארץ ישראל כמדינה אחת לשני עמים.

הוועידה כונסה בהעדר אפשרות לקיים את הקונגרס הציוני בתקופת מלחמת העולם השניה, אולם נעשה מאמץ משמעותי על מנת לדמות אותה ככל האפשר לקונגרס. דוד בן גוריון היה הרוח החיה מאחורי התוכנית, אותה יזם, על אף התנגדות רבה, אפילו במפלגתו. בועידה השתתפו נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ד"ר חיים ויצמן, יו"ר הנהלת הסוכנות דאז, מנהיגי ציוני אמריקה, ומנהיגים ציוניים מארצות שונות.

בנובמבר אותה שנה אישר הוועד הפועל הציוני בישיבתו בירושלים ברוב גדול, את עיקרי התוכנית שהפכה למצע המדיני הרשמי של התנועה הציונית.

[עריכה] לקריאה נוספת

• דוד הלל שפירא, מפילטרופיה לאקטיביזם, מוסד ביאליק, 2001.