שרלרואה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרלרואה היא העיר הגדולה של מחוז ולוניה שבבלגיה. נכון ל-1 בינואר 2005 מנתה העיר 201,373 תושבים. שטח העיר: 102.08 קמ"ר. צפיפות: 1,972.75 תושבים לקמ"ר. בצירוף הפרוורים מונה העיר כחצי מיליון תושבים.
[עריכה] גיאוגרפיה
העיר ממוקמת באזור "הארץ השחורה" של מכרות הפחם שבדרום בלגיה, על הנהר סאמבר שמקורו בצפון צרפת. היא נמצאת 46 ק"מ דרומית לבריסל, במרכזה של רשת תחבורה מסועפת (כבישים מהירים, קווי מסילות ברזל ושדה תעופה). תעלת המים המתחילה בשרלרואה עוברת דרך בריסל ומחברת את הנהרות סאמבר וסכלדה.
[עריכה] היסטוריה
תחילתה של העיר בכפר קטן בשם שרנואה. ב-1666 הספרדים, שחששו מהכנותיו הצבאיות של לואי הארבעה עשר מלך צרפת, הפכו את הכפר למקום מבוצר ושינו את שמו משרנואה לשרלרואה, על שם קרלוס השני מלך ספרד (שהיה בן חמש שנים בלבד). בשנה שלאחריה הצבא הצרפתי כבש את המקום. וובאן, שהיה המהנדס הצבאי של לואי הארבעה עשר, השלים את הביצורים והרחיב את חומות העיר. אך, על פי הסכם ניימכן (1678) עבר המקום שוב לידי ספרד. הצבא הצרפתי כבש שוב את שרלרואה ב-1693, 1746 ו-1794. נפוליון שהה בעיר יומיים לפני קרב ווטרלו (1815). ההולנדים הקימו במקום מבצר חדש שהותקף ונכבש על ידי תושבי העיר במהפכה הבלגית של 1830. ב-1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, התחוללו בשרלרואה קרבות כבדים והעיר נפלה בידי הגרמנים.
[עריכה] כלכלה
תעשייה נמשכה לאזור בעיקר מפני מציאותו של פחם. תעשיית זכוכית קיימת בעיר מאז המאה ה-16. במאה ה-19 שונו פני העיר כליל עקב המהפכה התעשייתית. הוקמו בעיר בתי יציקה למתכות, ייצור ועיבוד פסי מתכת, בתי חרושת לסכינים, מסמרים וחוטי פלדה. כיום קיימים בעיר גם בתי דפוס ותעשיות כימיקלים ותרופות.
