רוברט גרייבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רוברט גרייבס

רוברט פון רנקה גרייבס (24 ביולי 1895 - 7 בדצמבר 1985) היה מלומד אנגלי, שזכור בעיקר בגלל עבודתו כמשורר וכסופר. כתב מעל ל-140 יצירות.

הוא נולד בווימבלדון (אנגליה). זכה למלגה לאוניברסיטת אוקספורד. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא התגייס לגדוד הרובאים המלכותיים הוולשים (RWF).

לאירועים שעבר גרייבס בשדה הקרב של "המלחמה הגדולה" (מלחמת העולם הראשונה) הייתה השפעה עצומה עליו; הוא פרסם את ספר שיריו הראשון ב-1916, אולם הוא ניסה מאוחר יותר "להדחיק" את שירי המלחמה שלו. בקרב על הסום ב-1916 הוא נפצע פציעות קשות כל כך, שהוריו קיבלו ידיעה על מותו. אולם למרות זאת, הוא החלים, במחיר נזק תמידי לריאותיו, ובילה את שאר המלחמה באנגליה - למרות מאמציו לחזור לחזית.

ב-1917, גרייבס שיחק תפקיד מרכזי בהצלת חברו המשורר, סיגפריד ששון, ממשפט צבאי בעוון נפקדות, וכתב למפקדו הצבאי מכתב המגנה את המלחמה. שני הקצינים נעשו לחברים בזמן ששרתו ב-RWF. הביוגרפיות של גרייבס מתעדות סיפור זה היטב. בעזרת ששון, גרייבס פגש את ווילפרד אוון, וזיהה את כשרונו. אוון נכח בחתונתו של גרייבס לננסי ניקולסון ב-1918.

לאחר נישואיו, נכנס גרייבס לאוניברסיטת אוקספורד, וניסה להתפרנס על ידי ניהול חנות קטנה; עסקיו כשלו במהרה. ב-1926 הוא נטל משרה באוניברסיטת קהיר, מלווה באשתו, ילדיו והמשוררת לאורה רידינג. הוא ייסד את ה-"Seizin Press" יחד עם רידינג, והם חיברו יחדיו שני ספרים אקדמיים מצליחים - "A Survey of Modernist Poetry" ו-"A Pamphlet Against Anthologies". ב-1929 הוא עבר עם רידינג לספרד, הם נאלצו לעזוב ב-1936 בגלל מלחמת האזרחים שם. גרייבס כתב את האוטוביוגרפיה שלו, "שלום ולא להתראות" (Goodbye to All That) (פורסם ב-1929, נערך על ידיו, ופורסם מחדש ב-1957); למרות הצלחת האוטוביוגרפיה, היא עלתה לו במחיר כמה מחבריו.

ב-1934 גרייבס פרסם את ספרו המצליח ביותר, "אני קלאודיוס". הוא השתמש במקורות קלאסיים, ובנה עלילה מורכבת ומושכת על חיי הקיסר הרומי קלאודיוס, עלילה שהורחבה בספר ההמשך, "קלאודיוס האל" (1943). רומן היסטורי נוסף שלו, "הרוזן בליסאריוס" (1938), מספר על חייו של הגנרל הביזנטיני בליזריוס.

ב-1939 חזר גרייבס לאנגליה, והחל במערכת יחסים חדשה עם בריל הודג'. ב-1946 הוא הקים מחדש את ביתו בדייה, מיורקה, והוא נישא לבריל ב-1950. ב-1948 הוא פרסם את הספר מעורר המחלוקת, "האלה הלבנה", ונסחף לסדרת רומנים ופרשיות אהבה עם ה"מוזות" שלו. ב-1961 הוא נעשה פרופסור לשירה באוקספורד, והחזיק במישרה זו עד 1966.