קונסטנטין ברנקושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קונסטנטין ברנקושי (בצרפתית השם שובש ל"ברנקוזי") (Constantin Brâncuşi) ‏ (19 בפברואר 1876 - 16 במרץ 1957), פסל רומני בעל שם עולמי שתרם רבות להתפתחות הפיסול המופשט.

ברנקושי נולד בחוביצה שבאולטניה, רומניה ונפטר בפריז, צרפת.

בין השנים 1884 - 1887 ברנקושי למד בקראיובה בבית הספר לאומנות ולמלאכה ולאחר מכן עבר לבוקרשט, שם סיים בהצלחה, בשנת 1902, את בית הספר לאומנויות יפות. בשנת 1904 נסע ללימודים במינכן, אך כעבור חצי שנה הלך ברגל דרך בוואריה ושווייץ עד לנגרה שבצרפת ומשם נסע ברכבת עד פריז. בשנת 1905 הצליח להתקבל לבית הספר העליון לאמנויות יפות, שם עבד בסדנה של Antonin Mercié אנטונין מרסיה עד שנת 1906. הוא סירב לעבוד כמתמחה בסטודיו של אוגוסט רודן באומרו: "דבר לא צומח בצילם של אילנות גדולים".

בשנת 1907 יצר את הגרסה הראשונה של "הנשיקה", נושא שימשיך לאחר מכן בצורות שונות עד לשיא ב"שער הנשיקה", אשר בטרגו ז'יו. הוא שכר סטודיו ברחוב מונפרנס והתערה באוונגרד האמנותי של פריז. בשנת 1909 חזר לתקופה קצרה לרומניה, שם הציג ב"סלון האופיציאלי" ואספן האמנות אנסטסה סימו רכש ממנו את "השינה" ואת הפסל של ניקולאה דרסקו.

הפיסול הרומני המודרני נטה זמן רב בכיוון האמנות המונומנטאלית, אשר אפיין ארצות רבות במשטר הקומוניסטי.

יצירותיו הרבות של ברנקושי מוצגות בטרגו ז'יו.

[עריכה] דברי ברנקושי על יצירתו

"יש אווילים האומרים שהעבודות שלי אבסטרקטיות, אך מה שהם מכנים אבסטרקט הוא הריאליזם הטהור ביותר, משום שהמציאות אינה מיוצגת על ידי הצורה החיצונית, אלא על ידי הרעיונות שמאחוריה, תמצית הדברים."