צבי הירש חיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב צבי הירש חיות (מהר"ץ חיות, בהגייה אשכנזית הוגים: חַיֶיס; 20 בנובמבר 1805, כ"ח חשוון תקס"ו - 12 באוקטובר 1855, א' חשוון תרט"ז), רב בגליציה ובעל הגהות על התלמוד. מן הרבנים האורתודוקסים המעטים שהיו מקורבים לתנועת ההשכלה ולרעיונותיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
מהר"ץ חיות נולד בעיר ברודי בגליציה בכ"ח בחשוון תקס"ו. אביו היה סוחר ובנקאי עשיר. כבר מילדותו הצטייר מהר"ץ כמחונן ומסופר עליו שידע כילד כמעט את כל התנ"ך בעל פה, אך לבו נמשך גם אחרי מדע וספרות. למד תורה אצל הרבנים צבי הירש הלר, אפרים זלמן מרגליות ואלעזר לנדאו. כולם תושבי ברודי. לצד לימוד התורה למד המהר"ץ מאביו גם צרפתית, גרמנית ואיטלקית ואף מעט לטינית. כמו כן הוא קבל הכשרה מסוימת במדעי הטבע ובהיסטוריה. לימוד מסודר של השכלה שאיננה תורנית בהיקף שכזה היה דבר חריג בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות באותה תקופה. הוא היה שותף לעיסוקי אביו, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד.
ב-1839, בגיל 34, התמנה לרב בעיר ז'ולקווה (ז'ולקייב) (לפי מסורת אחרת הוא התמנה לרבה של ז'ולקווה בגיל 23 , שנת 1828), שבה שכן רנ"ק, רבי נחמן קרוכמל. נראה שמינויו של רב צעיר, הידוע כגדול בתורה, אך גם כמשכיל, תאם את הרוחות שנשבו בעיר באותו זמן. קשריו של מהר"ץ עם רנ"ק עוררו את חמת החסידים. האחרון היה אדם שומר מצוות, אך כמה מדעותיו הביקורתיות על זמני כתיבת הכתובים שבתנ"ך עוררו כעס אצל השמרנים. מקובל לתאר את מהר"ץ כסמן הימני בבית מדרשו של רנ"ק.
ארבע שנים אחר מינויו בז'ולקווה, כשמאס בירידת החסידים לחייו וחשק במשרה רמה יותר, פנה מהר"ץ להתמודד על רבנות פראג. דבר זה הביא לסיומה של ידידותו עם שי"ר, שלמה יהודה רפפורט, שהתחרה בו על המשרה. המערכה בין שני החברים הטובים לשעבר הפכה למסע השמצות. שי"ר טען כי מהר"ץ קנה את רבנות ז'ולקווה בכסף אביו בעל ההון, מהר"ץ הזהיר ששי"ר פתוח יתר על המידה לרוחות הזמן החדש. בסופו של דבר זכה שי"ר במשרה. תשוקתו של מהר"ץ להחליף רבנות לא פגה אך נשאר בז'ולקווה עוד שנים רבות.
בשנת 1846 נקבע על ידי הממשלה האוסטרית בחוק שכל רב צריך להיות בעל תואר אקדמי. עקב כך נבחן מהר"ץ בפילוסופיה ובמדעי הרוח וקבל תואר 'מגיסטר' מאוניברסיטת לבוב.
ב-1852 פנתה קהילת קאליש שברוסיה למהר"ץ והזמינה אותו לכהן בה. גם כרב בקאליש הקשו החסידים על חייו. מסופר שאף הרבי מקוצק היה בין מתנגדיו, אם כי אין לכך עדות ברורה.
מגפת כולרה שעברה בעיר ב-1855 פגעה במהר"ץ ובאשתו. השניים נסעו להתרפא במעיינות מרפא ואחר כך שבו לזאלקווא, מקום שבו גרו ילדיהם. אולם המחלה גברה עליהם והמהר"ץ נפטר בא' בחשוון תרט"ז בלבוב, מקום אליו הגיע לבקש סעד רפואי.
[עריכה] המהר"ץ בין קנאים למשכילים
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי חכמת ישראל (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של רנ"ק ועמד בידידות עם אישים כיש"ר ואברהם גייגר. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף בתנ"ך. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי שאול מלך לפני דוד.
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהאורתודוקסיה, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון גרץ מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר הזוהר. אומנם מהעובדה שמיעט מאוד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין החתם סופר התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת. בחיבור אחר יצא להגנת הרמב"ם מפני התקפותיו החריפות של שד"ל. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד".
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק (אחת המעשיות על חריפותו: סופר למהר"ץ על עשיר ידוע שמיטיב את לבו במטעמים ביום כיפור. המהר"ץ הגיב ואמר בלעג שבשביל אותו עשיר, קמצן מופלג, כך יש לקיים את חובת עינוי היום).
[עריכה] חיבוריו
- תורת נביאים - על ספרי הנביאים במקרא
- תפארת צבי - ביאור מקראות ומאמרי חז"ל
- עטרת צבי - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו הערות אלו בתוך מהדורת ש"ס וילנא
- דרכי הוראה - על סמכות בתי הדין והתקנות
- מבוא התלמוד
- שו"ת מהר"ץ חיות
- מטבע הברכות - ביאור על האבודרהם בעניין ברכות המצוות
- עבודת המקדש - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת קרבן פסח בזמן הזה
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
- צבי הירש חיות במהדורת 1901 - 1906 של Jewish Encyclopedia (אנגלית)
- הערך צבי הירש חיות ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת