שיחה:פוסט מודרניזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש אי-דיוק מאוד בעייתי בערך, שיבין כל מי שבאמת קרא את "שיבוש תרבות" של לאסן. במילים "שיבוש תרבות" הוא לא מתאר את הרס התרבות על ידי התאגידים, אלא ההיפך: "שיבוש תרבות" זה אקט של התנגדות ומחאה. בקשר למפגינים נגד הגלובליזציה - הרבה יותר מדויק לתאר אותם ככאלה שנאבקים נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית, כלומר לנפילת הגבולות בין מדינות עבור הון ותאגידים רב-לאומיים, אך לא עבור בני-אדם. אז מובן שאין סתירה בין היותם תנועה גלובלית לבין שאיפותיהם הפוליטיות. בקשר לכך שאין תיאוריה על המצב הפוסט-מודרני אחרי ה11 בספטמבר - זה מאוד רחוק מלהיות נכון. גשו לאתרים של הוצאות ספרים כמו "רסלינג" ו"בבל" ותראו תיאוריות רבות. הנה דוגמה: http://readingmachine.co.il/home/books/1109330313 --80.230.102.153 16:59, 8 אפריל 2006 (UTC)
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין התקופה הפוסט-מורדנית לבין הפוסט-מודרניזם כתיאוריה או גישה פילוסופית/חברתית. אף אחד לא יכול להכחיש שאנו נמצאים בתקופה מיוחדת עם כל המאפיינים שנמנים במאמר. אך יש רבים שלא מקבלים את הפילוסופיה. בקיצור הערך הזה צריך להיות בשם העידן הפוסט מודרניPasteran 17:20, 21 פבר' 2004 (UTC)
וכמובן צריך לבוא גם ערך שיסביר מהו פוסטמודרניזם כהשקפת עולם. Avibliz 17:21, 21 פבר' 2004 (UTC)
וכמה פוסט-מורדניזם זה רע... :-)Pasteran
שזה רע זו אחת ההשקפות הלגיטימיות :))
- אינני מסכים עם ההפרדה שמציע הצמחוני. קביעתך, פסטרן, ש"יש רבים שלא מקבלים את הפילוסופיה", הינה יותר מנכונה. כמעט כל העולם הפוסטמודרני יאמר לך כי הוא מתנגד לפוסטמודרניזם, אם תשאל אותו. רוב התפיסות הפוסטמודרניות מחופשות לליברליזם פשוט.
- פוסטמודרניזם כתקופה, ופוסטמודרניזם כהשקפת עולם, אינם ניתנים להפרדה. הרעיון כי אין אמת מוחלטת הינו פילוסופי ומעשי בו זמנית, ולא ניתן להפריד בין שני מאפיינים אלו.
- מלבד זאת, אין פילוסופיה פוסטמודרנית מוגדרת. אומנם, ישנם אי-אילו הוגים ובני אדם המאמינים בכל מאודם בכך שאין אמת מוחלטת ולא ניתן לגבש כזו, אך הגדרת המחשבה הפוסטמודרנית חורגת בהרבה ממעט ההוגים ובני האדם המגדירים עצמם כך.
- לצורך ההמחשה: רוב בני האדם בישראל אינם עוסקים בפעילות להגשמת ערכיהם המוחלטים, ואינם שואפים להכליל את האמת שלהם על הכלל, בפועל. הדיון התיאורתי-אינטלקטואלי של בני אדם, בנוגע לשאלה האם, באופן תיאורטי, יש אמת אחת או אין, אינה משנה את העובדה כי בפועל, אין משמעות עבורם לאמת מוחלטת, והם יאפשרו לכל אדם לחיות על-פי אמונתו. כמעט כל ויכוח פוליטי בישראל הינו ויכוח לשם הוכחנות בלבד, ולא ביטוי של מאבק אמיתי בין אמיתות ודפוסי חיים סותרים.
- לכאורה - ישנו ויכוח בין תפיסות עולם. למעשה, מדובר בלא יותר מאשר אוננות אידאולוגית. זהו הפוסטמודרניזם האמיתי.
- לפיכך, אין צורך להתייחס בערך נפרד להגות הפרו-פוסטמודרניזם. גם קיצוני הניו-אייג' (שהם סממן פוסט-מודרני מובהק), יתווכחו בחירוף נפש להגנת תורותיהם, כנגד כל מי שיטען כי הן אינן נכונות באופן מוחלט.
- לסיכום, המחשבה הפוסטמודרנית הינה הלך רוח, ולאו דווקא אסכולה. כמעט שלא קיימת אסכולה שכזו. מאמץ להגדירה דומה למאמץ להגדיר "פילוסופיה מודרנית". זו אינה קיימת באמת, אלא רק ביטוי לאוסף מחשבות המבטאות את הלך המחשבה המודרני.
- לכן, התייחסות לתפיסת עולם הפוסטמודרנית כבר קיימת בטקסט. ניתן להרחיבה. פילוסופיה פרו-פוסטמודרנית, ראויה אולי לערך נפרד, באם יימצא מישהו שאכן מכיר לעומק פילוסופיה שכזו. אני לא פגשתי מאמר פרו-פוסטמודרניזם זה זמן רב.
- בעניין ביקורת הפוסטמודרניזם - ראוי להכליל גם כותרת או מאמר נפרד בנושא. אם כי, יש לציין בצורה זו או אחרת את מגבלת ביקורת הפוסטמודרנה מתוך גבולותיה, כפי שהיצגתי בטיעוני שלעיל.
אלון 03:24, 22 פבר' 2004 (UTC)
- כל העולם הפוסט מודרני מתנגד לפוסט מורדניזם? הרבה מהמרכיבים של העולם- למשל ניו אייג' - לא רק שלא מתנגדים אלא שואבים את הלגטימיות מרעיונות פוסט-מודרניים. מיסטיקה תמיד הייתה ואין לי בעייה עם זה. הבעייה מתחילה שיש רבים שרואים בה תחליף שווה ערך למדע או טכנולוגיה. הרעיון שאין אמת מוחלטת הוא אכן גם תיאורטי וגם מעשי ואני אפילו מסכים אתו. עדיין אפשר להפריד בין התופעות שיוצאות ממנו לבין ערך ה"צידוק" שהן מוצאות בו שנמצא במחלוקת חריפה. יכול להיות שאין אסכולה פילוסופית מוגדרת לפוסט-מורדניזם אבל יש מספיק זרמים והוגים שנחשבים כפוסט-מורדניים בידי הדיוטות כמוני. למשל סטרקטורליזם. למשל פוקו, דרידה.
- לגבי ארצנו. אתה מאוד תמים אם אתה חושב שרוב בני האדם בישראל "יאפשרו לכל אדם לחיות על פי אמונתו". האפשרות הזאת קיימת פה רק מתוך אינרציה ויש מספיק אנשים שהיו לוקחים אותה משמאלנים קיצונים, ממתנחלים, מחרדים, ובטח ובטח שמערבים. אולי קשה לומר זאת אבל אסור להתעלם מזה. אין כאן "מאבק אמיתי בין אמיתות ודפוסי חיים"? אתה בטוח שבעמך אתה חי? אם כבר הוכחנות לשם וכחנות קיימת בשל כך שכולם משוכנעים לחלוטין בעמדתם. מבחינה זו ישראל שרויה במצב טרום-מודרני ולא תזיק מעט רוח פוסט מודרנית. אוננות אידיאולוגית זה מה שהלך בארצות הברית בגלל השד של ג'קסון. פעם אחרונה שבדקתי יש לנו דברים קצת יותר חשובים על הפרק.
- עצם העובדה שיש דיון לגבי הפרדה בין פוסט מודרניזם כעידן וכהשקפה מחייבת התייחסות ספיציפית לכל עניין. לצערי אין לי זמן לפרט כרגע. מקווה שלא נגרר לויכוחים אידיאולוגיים בגלל זה Pasteran
-
- 1) אני מסכים איתך בעניין ההפרד "בין התופעות שיוצאות ממנו לבין ערך ה"צידוק" שהן מוצאות בו שנמצא במחלוקת חריפה"
-
- אם אתה מכיר מספיק בעלי דעה אשר מוכנים להודות שכל אמת היא יחסית, כולל האמת שלהם, אתה מוזמן להוסיף את דעותיהם (ודעותיך?) כערך נפרד, כאמור, "פילוסופיה פרו-פוסטמודרנית" (השם אינו מתאים, יש למצוא ניסוח אחר, אבל זאת כוונתי).
-
- זכור כי תופעות פוסטמודרניות חורגות מ"ניואייג'", "שיבוש תרבות" וכו'. עצם הרעיון כי אדם לא נאמן אמת מוחלטת הוא עיקר התופעות הפוסטמודרנית.
-
- טעות בידיך, אין מאבק אמיתי בין צורות חיים. מדוע? משום שכולם חיים את אותה צורת חיים, בהתאם ליכולתם הכלכלית, מלבד קיצוני המתנחלים, ואי-אילו חרדים. אני מכיר המוני אנשים שהיו מוכנים, באופן תיאורתי, לשלול אמונות של אדם אחר. אני מכיר אנשים ספורים שבאמת מזיזים את ישבנם המכובד כדי לקדם את האמת שלהם. זוהי תופעה פוסטמודרנית מובהקת.
-
- ישראל אכן שרוייה במצב של פוסטמודרניזם. לא יעזור כלום. הויכוחים הפוליטיים שבהם השתתף, והשאלה מה היה עושה אזרח ישראלי לו היה מקבל זכויות אלוהיות, אינה משנה במאום את העובדה כי בפועל אין הוא מתעסק בעיצוב חברתי בכיוון האמת שלו.
-
- כאיש חינוך שחווה חתך מייצג של רוב החברה הישראלית (כולל החלקים המכונים "שכונות"), אני ערב לכך שהמציאות פוסטמודרנית להפליא. אל תדאג לכך.
-
- הערה נוספת: הביטויים "ימני" ו"שמאלני" כיום הם רק צל מעורפל של צורות חיים סותרות. העובדה כי קיום עיקר הדיון הוא סביב האידאולוגיה כבר לא קיימים, והחליפו אותם ויכוחים על מדיניות.
-
- ובניסוח אחר: נאמן לשלום ונאמן לביטחון (אני יודע, אני יודע, זה לא תואם את העמדות הפוליטיות המדויקות, אבל הבנתם את כוונתי), אינן אידאולוגיות, הן דעות פוליטיות פשוטות. אפילו "כוחנות", ו"יפות נפש" (ושוב, כל אחד יתאים את הניסוחים לדעתו הפוליטית) אינם אידאולוגיות, אלא תכונות.
-
- מישהו זוכר שפעם היה ויכוח בי ןרוויזיוניזם לציונות סוציאליסטית?
אלון 09:34, 23 פבר' 2004 (UTC)
תוכן עניינים |
[עריכה] הפרדה בין אמת לחיים עצמם
גם על זה צריך לכתוב, אין לי זמן כרגע. זהו חלק נכבד של הפוסטמודרניזם, כלומר- העובדה כי דעותיך ואמונותיך אינן משנות עבורך את המציאות. עיקרונות ה"יעילות" וה"מועילות" השולטים בכל, וההפרדה בין "דעה פוליטית" לכל תחום חיים אחר; חוסר היכולת\רצון\מודעות לאפשרויות יישום והגשמה של ערכים, מלבד בויכוחים והצבעות בבחירות.
מות התנועות החברתיות עם מות האידאולוגיות; מות ההתנדבות הפוליטית (למלחמת האזרחים בספרד התנדבו לוחמים על מנת לסייע לרפובליקה ולמות!); יצירת ערכים ממלכתיים שלכאורה אינן ניתנים לעיצוב על פי תפיסת עולם. ועוד, רק חכו. זה עומד להיות אחד המאמרים המעניינים בוויקיפדיה. אני אתן פה את כל הכוח.
ההבדל בין אידאולוגיה לדעה פוליטית.
סרבנות מתוך מצפון אישי, חוסר היכולת לתפוס שינוי חברתי ממשי; הקשר בין אלו לחברת המון.
(ופסטרן, אם אינך מזהה את כל הנ"ל בחברה הישראלית, כנראה ששרתים שלנו מצאו דרך לתקשר בין שני יקומים מקבילים שאין ביניהם קשר.
פוסטמודרניזם בישראל: פיצול לתת-תרבויות חסרות מוטיב מרכזי (חרדים, מתנחלים, ספרדים, רוסים, חילונים, ערבים)
אלון 14:43, 23 פבר' 2004 (UTC)
יכול להיות שמהבחינה הפוליטית אתה צודק. אבל אני חושב שהחברה כאן מפוררת ברמה עמוקה מבחינה תרבותית. מה שמכונה בשפה פוסט-מודרנית פלורליזם. תתייחס גם לזה במאמר שלך. אני מצפה לו! Pasteran 22:36, 24 פבר' 2004 (UTC)
תרשו לתרום קצת לוויכוח: הדוגמא שהובאה כרן, ניו אייג', היא לא הודגמא האידיאלית. קחו לדוגמא וויפאסנה. מצד אחד, יהיה לכם קשה לשכנע מאמין בוויפאסנה שיש הרבה דרכים להגיע להארה, או שהארה היא אפשרות אחת, לא יותר טובה ערכית מאי-הארה. מצד שני, מרכז הוויפאסנה בחצבה הוא ללא ספק תופעה פוסט-מודרנית, שלא הייתה יכולה לקרות בעידן המודרני.
לכן, לטעמי, דרושה אבחנה בין 'עידן פוסט מודרני' ל'פוסט מודרניזם'.
נקודה נוספת היא שהערך הזה מתייחס רק לפוסט מודרניזם בסוציולוגיה, ולא להופעה שלו בהרבה תחומים אחרים - אדריכלות, ספרות ועוד. כרגע, מי שלוחץ על הערך פוסט מודרניזם בסגנונות באדריכלות מגיע לערך הזה... אני מציע ליצור ערך אב שיפנה לפוסט מודרניזם בספרות, בסוציולוגיה, בפילוסופיה, באדריכלות ועוד. Felagund 17:19, 26 יולי 2004 (UTC)
- קודם שיהיו ערכים בנושא בכל תחום שציינת. לעת עתה כדאי להפנות למשהו קיים כך שהקורא יקבל מושג כללי לגבי העניין.Pasteran 19:22, 26 יולי 2004 (UTC)
[עריכה] הרחקתם לכת
שלום, לדעתי אתם לוקחים את נושא הפוסט מודרניזם כהשקפת עולם רחוק מדי. פוסט מודרניזם הוא לא פילוסופיית חיים או השקפה מודעת וברורה, אלא יותר השפעה (מסוימת) או הלך רוח בקרב אנשים (ולדעתי חלק הרבה יותר קטן, בעיקר אלה הנהנים מהעידן הפוסט מודרני, ולא אלה הסובלים ממנו). יכול להיות שיש אנשים שהשקפת עולמם קרובה מאוד לדברים שאנחנו קוראים פה, אבל בכל זאת מדובר פה על נטיות השקפתיות (של "אין אמת", מאשר "אמת ספציפית כלשהי") ולא על השקפה של ממש (כמו "ימני" ו"שמאלני"). והכי חשוב לזכור, שה"עולם" הוא אולי פוסט-מודרני, אבל הפוסט מודרניזם בתור הלך רוח שמשפיע על השקפות הגיע עד אתה לחלק קטן מהאנשים, לעומת אנשים שחיים בעולם אחר משל חלקנו, שאינם יכולים להבין אותו בכלל. יש הרבה אנשים שתרבות הצריכה עוד לא הגיעה אליהם בכלל, ואם היא משפיעה עליהם, אז היא משפיעה לרעה (בעיקר בעולם השלישי) ולא נותנת להם את החירויות והבטחון לכאורה שדרושים כדי לשחות עם הזרם הפוסט-מודרני.
בכל אופן, הנקודה היא שאנשים לא ממש יכולים להתנגד לפוסט מודרניזם, שכן אין פה השקפת עולם או תיאוריה מסודרת שמחזיקים אנשים שמגנים עליה (פשוט לא תמצאו כזו או כאלה), אלא יש פה כל מיני מאפייני התנהגות והשפעה (כמו חוסר אכפתיות. קחו את הזעקה חסרת התועלת של המתיישבים ותומכיהם הלאומנים והדתיים אל מול האדישות והניתוק של הרוב הדומם בארץ. או אם אתם רוצים נקודת מבט נגדית, חסרת תועלת כי לאנשים לא אכפת). --Asaphx 02:55, 29 אוגוסט 2005 (UTC)
עכשיו אני רואה גם שהדיון היה מזמן. אשמח אם מישהו יראה ובכל זאת ירצה להגיב. Asaphx 03:00, 29 אוגוסט 2005 (UTC)
[עריכה] בהמשך לדבריו של Asaphx.
אני מסכים עם דבריו של Asaphx. פוסטמודרניות אינה תאוריה פילוסופית, חס וחלילה מטאפסית ברורה ומובחנת. לפחות לא כפי ששני הדברים שקדמו טענו. לנסות להבין מה זה פוסטמודרניות זה כמו לנסות להבין מה המשמעות של הביטוי פוסט-מודרניות או פוסטמודרניזם. לעניות דעתי המשמעותץ היא פרדוקסאלית משהו. אני לא חושב שהתובנות של "אין אמת אחת", "הכל יחסי" וכדומה אינן תובנות פוסטמודרניות במובהק. לא מפני שהן מאפיינות את העידן הנוכחי אלה מפני שאילו טענות כמו שאר טענות ואין לייחס להן נכונות יתר על טענות מנוגדות, משלימות וכדומה. עדי אופיר (1996) מוצא 7 קריטוריונים יסודיים בכל פוסטמודרניזם "ידיעה, שיפוט, משמעות, יצירתיות, אינדיבידואליות, זמן, פרשנות". צריך להבין, אם תחפשו קשר בין הוגים שנחשבים פוסטמודרניים כמו פוקו - לאקאן - ג'וליה קריסטבה - ליוטאר - דרידה וכדומה, סביר להניח שלא תמצאו מכנה משותף של ממש.
ליוטאר נחשב למתאר הגדול של ה"מצב הפוסטמודרני". והכוונה כאן לתיאור מצב ולא פילוסופיה שמנסה לתת מענה לפרדוקסים או להסביר באופן מבני את הקיום, האדם התרבות. כפי שהמרצה שלי ד"ר אשר עידן מתאר אותו כ-הכהן הגדול של הפוסטמודרנים. בסיפרו "המצב הפוסטמודרני" הוא מתאר את סיפורי העל (מטאנרטיבים) כסממנים המובהקים של המודרניות ואת זניחתם כסממן של המצב הנוכחי, וכיצד מהלך זה השפיע על אירגון הידע במערב.
לקריאה נוספת - www.the21century.com http://www.i-zm.info/data/article.phtml?id=556&b=11
הראשון - קובץ מאמרים ישנים של ד"ר אשר עידן. השני - הבלוג שלו - שעוסק בעיקר בהתפתחויות טכנולוגיות והשפעות תרבותיות
רון פרץ
[עריכה] שינוי כותרות המשנה.
יש טעם לשנות את הכותרות המאוד גדולות. זה לא אופייני לפוסטמודרניות כפי שצייתי קודם ממקדות את המבט לאיזה שהיא טענה ברורה וקוהרנטית לכאורה. את "זניחת האמת המוחלטת" יהיה נכון לשנות לדוגמא - "מאמת מוחלטת לאמיתות". ולחבר את הקטע על התפתחות האמת היחסית ביחד עם "ההתנערות מאמת מוחלטת".
[עריכה] שם הערך צריך להיות פוסט-מודרניזם
ממוקף, כמו בגוף הערך עצמו, שם הוא נכתב "פוסט-מודרניזם". "פוסט" היא קידומת (ולא מילה עצמאית) בעברית כמו בשפות האחרות, ובעברית נהוג להפריד אותה במקף מן המילה שאחריה. אלדד • שיחה 18:27, 16 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] הנימוקים לתבנית עריכה
דוגמאות:
- בפרק: רקע כלכלי-פוליטי.
- מופיע המשפט הבא:
- עולם שלאחר מלחמת העולם השנייה, בה נעשו בשם אידיאולוגיות שונות מעשי טבח ולחימה בקנה מידה חסר תקדים, הכולל את השואה והטלת פצצה אטומית על הירושימה ונגאסאקי, וזאת בניגוד לאופטימיות ששררה בעולם המערבי לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה.
- המשפט פגום מבחינה תחבירית. לא כתוב מה עומד בניגוד למה. לא ברור מה אומרים על העולם שלאחר מלחמת העולם השניה.
- משפט זה מופיע כנקודת ציון המאפיינת את העידן הפוסט מודרני. מה משמעות איפיון זה?
- בהמשך מופיע המשפט הבא:
- התנערות מהחשיבה המיכניסטית של המדע הניוטוני ומעבר לחשיבה אלקטרונית ופוטונית (מהפכת היחסות, המהפכה הקוונטית, המהפכה הדיגיטלית)
- מהו המדע הניוטוני? כדי שהערך יהיה מומלץ חיוני שמשפט כזה יהיה מובן, ולצורך זה יש לדאוג שהקישור למדע ניוטוני לא יהיה אדום. לא ברור גם מהי חשיבה אלקטרונית ומהי חשיבה פוטונית. אלו מושגים בלתי מוגדרים.
- בפרק: ההתנערות מסיפורי העל.
- לא ברור מהו סיפור על? מיהו ליוטר המצוטט? מהי אנושיות אוניברסלית? כיצד הדבר קשור בקאנט? מדוע פתרון מתוך מבט פאן אנושי (מושג מעורפל כשלעצמו) הוא בעל יומרות מסוכנות?
יש בערך אין ספור בעיות דקדוקיות, בעיות של ניסוחים לא בהירים, בעיות של שימוש במושגים שאינם רווחים במחקר.
---יוני--- 14:22, 21 בנובמבר 2006 (IST)
- אוסיף לדברים ואומר שהערך מבולבל ומבולגן, ולא ברור לי השיוך שלו כערך מומלץ. הוא חסר פסקת מבוא, ומכיל סתם ערב רב של רעיונות לגבי הפוסט מודרניזם ללא כל סדר נראה לעין. סיכום של עבודתו של פוקו בפסקה:
-
- "מישל פוקו הצביע על האימים של המשטרים הדמוקרטיים שכלאו משוגעים וכינו אותם "חולי נפש", שטבחו עמים משום שהיו "פרימיטיבים", שכלאו ילדים במה שנקרא בית ספר, מצד אחד; וכן על אימים של משטרים טוטליטריים: ברית המועצות ומעצמות הציר, מצד שני; כעל מניע פסיכולוגי מכונן של המחשבה הפוסטמודרנית. נוראות מלחמת העולם השנייה, האיום במלחמת עולם שלישית גרעינית, וגילוי זוועות המשטר הסובייטי, הביאו את האדם המערבי לפיתוח חשש עמוק מפני תופעות דומות."
- הוא שטחי ועלוב. פוקו הוא אחד ההוגים החשובים של הפ"מ, ולמרות הערך הנפרד הנאה, מן הראוי להביא את מחשבתו כאן בפירוט ובהירות גדולה יותר. זו רק דוגמא קטנה מני רבות. בנוסף לא ברור לגמרי הקשר בין העידן החדש והאנטי-גלובליזציה למושג, כל סיפור הנראטיב החלופי לזה של "האדם הלבן" מוצג כמעורר גיחוך, בלי הבאת הביקורת, שחלקה מבוססת ואמיתית על הנראטיב המערבי ששלט עד בואו של הפ"מ. ושוב - ערך כזה ראוי להרחבה משמעותית. רק לפי אורכו הנוכחי, כשהוא מתיימר להקיף תופעה תרבותית עצומה שמקיפה היבטים פילוסופים, פסיכולוגים, סוציולוגים, אדריכלים, עיצוביים, היסטוריים(במובן של "מדע ההיסטוריה"), אומנותיים, ועוד כהנה וכהנה, אפשר לראות שאין הוא שלם. אמנם הנושא קשה ואפילו קשה מאוד לסיכום, מפאת רוחב ועומק התופעה והדוברים הרבים שחלקם אינם מאוד רהוטים שלה, אך שווה מאמץ. אין כל סיבה לחתום את הערך. אני הייתי מוסיף תבנית השלמה, בנוסף לתבנית העריכה, וודאי לא הופך אותו לערך מומלץ. קובי • שיחה 10:53, 6 בדצמבר 2006 (IST)
[עריכה] הסרת המלצה
-
- הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הסרת המלצה 18:12, 9 בדצמבר 2006 (IST)
עיון קצר בדף השיחה של ערך זה, כמו גם ברשימת העריכות האחרונות, מעלה שערך זה טעון 1. השלמות רבות, 2. הגהות רבות, 3. תיקון סגנון. כל אחד מאלה, מצדיק הסרת המלצה מן הערך. ---יוני--- 02:39, 19 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] הצבעה
בעד ---יוני--- 02:39, 19 בנובמבר 2006 (IST)- בעד קובי • שיחה 11:56, 6 בדצמבר 2006 (IST)
- בעד גילגמש • שיחה 12:22, 6 בדצמבר 2006 (IST)
- בעד גדי ו. (שיחה) 14:18, 6 בדצמבר 2006 (IST) - צריך לאסור על מגורים משותפים של התבניות "מאמר מומלץ" ו-"עריכה" בערך אחד. קודם להסיר המלצה ורק אז להוסיף תבנית שכתוב, או לתקן את הדורש תיקון ורק אז להמליץ.
