פובליוס קורנליוס סקיפיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פּוּבּלִיוּס קוֹרְנֵלִיוּס סְקִיפּיוֹ (מת ב־211 לפנה"ס), בן למשפחת קורנליוס; נולד ללוקיוס קורנליוס סקיפיו והיה אב לפובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס (ר' אנשים בשם סקיפיו). מצביא ומדינאי בתקופת הרפובליקה הרומית.
סקיפיו כיהן כקונסול בשנת 218 לפנה"ס, השנה הראשונה למלחמה הפונית השנייה, ושט עם צבא מפיזה למאסיליה (כיום מרסיי) כדי להדוף את התקדמות חניבעל בכיוון איטליה. סקיפיו נכשל במשימתו, ומיהר לחזור לגאליה הקיס-אלפינית, בעוד שהוא מפקיד את הצבא שהיה בידו תחת אחיו, גנאיוס קורנליוס סקיפיו קלבוס, במטרה להדוף תגבורת קרתגית מכיוון ספרד.
עם חזרתו לאדמה איטלקית מיהר לצאת לקרב. במאבק פרשים ליד נהר הטיקינוס (ר' קרב טיקינוס), פלג של נהר הפו, הובס המצביא הרומי ונפצע אנושות. חייו הוצלו, לטענת מספר מקורות, בידי בנו פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס, מנצח המלחמה הפונית השנייה. בדצמבר של אותה השנה הובס סקיפיו בשנית בקרב טרביה, לאחר שעמיתו לפיקוד, טיטוס סמפרוניוס לונגוס, דחה את עצתו.
למרות הפסדיו, כהונתו הוארכה והוא יצא לספרד לצד אחיו. בספרד, זכו הצמד למספר נצחונות על הקרתגים, אך סקיפיו פגש את מותו בהפסד הרומי בקרב הבטיס העליון (211 לפנה"ס). אחיו וצבאו מצאו גורל דומה באותה השנה באילורקי, סמוך לקרתגו החדשה. פרטי המסעות הצבאיים אינם ידועים במלואם, אולם סביר להניח שהגורם לתבוסת האחים היה עריקת הקלטיברים לצד קרתגו.
