עקיבא רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עקיבא רובינשטיין (1920)

עקיבא קיבלוביץ' רובינשטיין (12 בדצמבר 1882 - 14 במרץ 1961) היה שחקן שחמט יהודי פולני שהגיע לדרגת רב אמן, אחד משחקני השחמט החזקים בעולם בראשית המאה העשרים.

תוכן עניינים

1 קריירת השחמט
2 מאפייניו כשחקן
3 מחלתו
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] קריירת השחמט

רובנישטיין היה הצעיר מבין שנים עשר ילדיה של משפחה יהודית חרדית ענייה מהעיר שטביסקי שבפולין, ליד לודז'. הוא למד לשחק שחמט בגיל (המאוחר יחסית של) ארבע עשרה שנים, או שש עשרה לפי גרסאות אחרות. הוא יועד על ידי סבו וסבתו, אשר גידלו אותו לאחר מות אביו, להיות רב אך ב-1903 לאחר שסיים במקום החמישי בטורניר חזק שנערך בקייב, החליט להקדיש את עצמו לשחמט.

תקופת השיא של רובינשטיין הייתה בין השנים 1907 ל-1912. הוא נחשב למתמודד הראוי על אליפות העולם אך לא הצליח לגייס את המימון שהיה נדרש באותה עת ממתמודד ולכן לא זכה לדו קרב מול עמנואל לאסקר. רובינשטיין נחשב גם כיום אחד מהשחקנים החזקים ביותר אי פעם שלא זכו להתמודד על התואר.

ב-1908 ניצח דו קרב נגד פרנק מרשל עם ארבעה ניצחונות לעומת שלושה הפסדים ותוצאת תיקו אחת.

ב-סנקט פטרבורג, 1909 סיים ראשון עם 14.5 נקודות מ-18, לפני לאסקר, שלכטר, טרטקובר ואחרים.

ב-1912 הגיע כושר המשחק שלו לשיא והוא זכה בחמש טורנירים בינלאומיים ברציפות, הישג חסר תקדים אז. ניצחונות אלה הושגו בסן סבסטיאן, באד פיסטיאן, ברסלאו, ורשה ווילנה. חצי מאה לאחר מכן חזר בנט לארסן על ההישג כשניצח חמש תחרויות בינלאומיות ברציפות אולם אלו התפרשו על פני שלוש שנים ולא נערכו בשנה אחת.

את אלופי העולם לאסקר, קפבלנקה, אליוכין ואויבה ניצח רובינשטיין בפעם הראשונה ששיחק נגדם. את אלייכין ניצח פעמיים באותה תחרות (וילנה 1912).

ב-1914 נחל רובינשטיין אכזבה כשלא זכה להיות אחד מחמשת הראשונים בתחרות שנערכה בסנקט פטרבורג בחסות הצאר ניקולאי השני ולכן לא זכה להיות אחד מחמשת רבי האמנים הראשונים. עם זאת היה אחד מעשרים ושבעה שחקנים שקיבלו אותו מהפיד"ה ב-1950, הרבה לאחר פרישתו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך רובינשטיין להשתתף בתחרויות אך לא שיחזר את כושרו מ-1912 אלא באופן ספורדי. ב-1918 ניצח בדו קרב את שלכטר (3.5/6) וסיים שני ללאסקר בטורניר המרובע בברלין. ב-1920 ניצח דו קרב נוסף, הפעם נגד בוגליובוב עם 6.5 מ-12.

שיאה של ההתאוששות הזו (שכללה גם ניצחון בטריברג, 1921) היה בנצחונו בוינה ב-1922, אחת ההופעות הטובות ביותר של שחקן שחמט בטורניר אי פעם: הוא סיים במקום הראשון עם תשעה נצחונות וחמש תוצאות תיקו, ללא הפסד, נקודה וחצי לפני המקום שני. המשתתפים בתחרות היו למעשה כל הצמרת העולמית דאז: לאסקר, טרטקובר, טאראש, אליוכין, גרינפלד, רטי, בוגליובוב ושפילמן.

לפני שפרש משחמט ב-1932 הספיק להוביל את נבחרת פולין לזכייה באולימפיאדה ב-1930 ושנה לאחר מכן למקום השני. בסך הכול זכה בחייו ב-21 טורנירים חשובים.

לאחר פרישתו חי חיים שקטים בבלגיה עם משפחתו עד מותו ב-1961.

[עריכה] מאפייניו כשחקן

רובינשטיין נחשב לאחד משחקני הסיום הטובים ביותר בשחמט ובייחוד כאמן סיומי הצריחים. בנוסף שלט גם ברזי הפתיחה והותיר מספר וריאנטים בפתיחה הנקראים על שמו. אחד מהם הוא וריאנט בסיציליאנית: 1. ה4 ג5 2. פ-ו3 פ-ו6, הנקרא על שמו יחד עם זה של אהרון נימצוביץ'.

דוגמה נוספת היא התקפת רובינשטיין, וריאנט של גמביט המלכה שמהלכו: 1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3.פ-ג3 פ-ו6 4. ר-ז5 ר-ה7 5. ה3 0-0 6. פ-ו3 פב-ד7 7. מה-ג2.

[עריכה] מחלתו

כל ימיו סבל רובינשטיין מאנתרופופוביה ומנטיות סכיזופרניות. פרישתו מהמשחק יוחסה על ידי רבים לכך שמחלתו גברה עליו ואכן בשלושת העשורים הנותרים לחייו לא שלח ידו, כרבים מהשחמטאים האחרים, בכתיבה, הוראה או עסקנות בתחום השחמט.

רובינשטיין תואר (עוד בשנות העשרים והשלושים של חייו) כמי שדמיין רעשים בלילה כגון דפיקות על קירותיו. במקרה אחד אפילו התפרץ לחדר הסמוך וניסה לחנוק את רטי, לו ייחס רעשים אלה. בתקופה מאוחרת יותר דמיין זבוב שמתעקש להפריע לו בעקביות ואף היה משוכנע שאליוכין זומם להרגו. ארבע שנים שהה בסנטוריום בבלגיה בזמן הכיבוש הנאצי. ייתכן שחייו הרחק מאור הזרקורים, אשר נכפו עליו כתוצאה ממחלתו, הם שאיפשרו לו להימלט מציפורני הנאצים.