תיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיקו הוא מונח תלמודי המורה על אי הכרעה, במונח זה משתמשים גם במשחקים שונים.

[עריכה] בתלמוד ובהלכה

המונח תיקו הוא מונח תלמודי המורה על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים. פירוש המינוח "תיקוֹ" הוא מארמית במובן של "תיקום" (תעמוד) כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע, או במובן של "תיק" - כלומר פתרון השאלה מוחבא בתוך תיק. פירוש עממי, המוזכר לראשונה בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) דורש את המילה כראשי תבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".

סוגיה הלכתית שהוכרעה בתיקו מוכרעת לפי דיני ספיקות, כלומר במקום שמדובר על דין דרבנן הכרעה היא כדברי המקל ובמקרה בו מובא תיקו בדין דאורייתא הכרעה היא כדברי המחמיר. בדיני ממונות אין מחייבים את הנתבע ומעמידים ממון בחזקת בעליו.

[עריכה] במשחקי ספורט

המונח תיקו במשחקים שונים הוא מצב שבו משחק מסתיים ללא הכרעה לאחד הצדדים.

במשחקי ליגה בכדורגל, ניתנת נקודה אחת לכל קבוצה עבור תיקו, לעומת 3 נקודות למנצחת ו-0 למפסידה. בעבר ניתנו 2 נקודות לניצחון, ושיטת ניקוד זו עדיין נהוגה בכדוריד ובהוקי. בשחמט, ניתנת עבור תיקו חצי נקודה לכל שחקן, בעוד שניצחון מקנה נקודה והפסד 0 נקודות.

בתחרויות שבהן חייבת להיות הכרעה, כמו אלה המתקיימות בשיטת נוק אאוט (המפסיד יוצא), נוהגים להוסיף לזמן המשחק הרגיל תקופה נוספת הנקראת הארכה, ואם גם בסיומה אין הכרעה עורכים דו-קרב בעיטות או זריקות עונשין (פנדלים).

בכדורסל אין מצב של תיקו. במקרה של שיויון בתום הזמן הרגיל, משחקים עוד 5 דקות של הארכה, ואם עדיין יש שיויון משחקים עוד הארכות עד שמושגת הכרעה.

במשחק הטוטו מיוצג תיקו באות X.

[עריכה] ראו גם

• תיקו מקסיקני