תא דם אדום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאי דם אדומים (בלועזית: אריתרוציטים, Erythrocytes) הינם המרכיב העיקרי של הדם. הם אלו המקנים לדם את הצבע האדום, והם אחראיים לתפקידו העיקרי של הדם: נשיאת חמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו-חמצני מתאי הגוף תהליך המושפע מלחץ חלקי של חמצן ופחמן דו-חמצני ושל pH.
הצבע האדום של האריתרוציטים מוקנה להם על-ידי ההמוגלובין. כמות התאים האדומים בפלזמה היא הגבוהה ביותר מבין כל תאי הדם. במיליליטר מעוקב של דם אצל אדם בריא יש מעט יותר מ-5 מיליון תאים אדומים, אם כי כמות שבין 4.5 מיליון תאים ו-6 מיליון תאים נחשבת לנורמלית. מצב בו ריכוז התאים האדומים נמצא מתחת לרגיל או מצב בו תאי הדם האדומים לא מכילים כמות מספקת של המוגלובין מכונה אנמיה.
עקב צורך הגוף בחמצן, עשוי מספר התאים האדומים לעלות אצל אנשים החיים במקומות גבוהים, שם החמצן באוויר דליל הרבה יותר. מספר התאים האדומים מתרבה בצורה לא-תקינה במחלה הנקראת פוליציטמיה. אצל נשים בהריון קיים ריכוז גבוה של תאי דם אדומים, שכן דם האם משמש גם להעברת חמצן לתאי העובר, אשר אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו עד לאחר הלידה. לאחר הלידה צונח ריכוז האריתרוציטים אצל האם בחדות.
תפקידם העיקרי של האריתרוציטים הוא להעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ולהעביר פחמן דו-חמצני מהתאים אל הריאות. האריתרוציט נוצר מתאי גזע ובתהליך הבשלה שנקרא אריתרופוייזה (Erythropoiesis), המתרחש במח העצם, מאבד האריתרוציט את הגרעין שלו.במעבר ממח העצם לדם נקרא התא -תא דם אדום צעיר (רטיקולוציט) והוא מכיל שרדי RNA. לאחר התמיינות הררטיקולוציט הופך לתא בשל. כתא דם בוגר הוא חסר גרעין ואז הוא מייצר ההמוגלובין; כל תא דם אדום מכיל כ-300 מיליון מולקולות המוגלובין. האריתרוציט מכוסה בקרום המורכב מליפידים וחלבונים, מרכיבים המגדירים את סוג הדם. אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ-120 יום, והם מפורקים בטחול.
התא האדום גמיש וצורתו כצורת דיסק קעור. למרות שבדרך כלל התאים עגולים, חלק קטן מהם צורתם אליפטית. במידה שתאים אדומים רבים נושאים צורה זו, מרמז הדבר על אנמיה מגלובלסטית. תאים שצורתם כחצי סהר יופיעו באנמיה חרמשית, ואילו כשצורתם קוצנית עם בליטות מדובר במחלה תורשתית בשם אקנטוציטוזה.
