ניאוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ניאוף - קיום יחסי מין בהסכמה של אדם נשוי עם מי שאינו בן זוגו. בהלכה היהודית - המשמעות צרה יותר: קיום יחסי מין של אישה נשואה עם גבר שאינה נשואה לו.

תוכן עניינים

1 ביהדות
2 בחוקים הקדומים
3 הניאוף בנצרות
4 הניאוף באיסלם
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביהדות

בהלכה היהודית הדבר נאסר במקרא בכמה מקומות. המקום המרכזי הוא בעשרת הדיברות שם האיסור ממוקם בין האיסור על רציחה לאיסור על גניבה. (שמות כ' י"ג) (דברים ה' י"ז)

רש"י מפרש כי הביטוי "ניאוף" הוא מיוחד לקיום יחסים עם אשת איש ולראיה מביא פסוקים נוספים המתייחסים לכך, "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת:" (ויקרא כ' י'), "הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, תִּקַּח אֶת זָרִים." (יחזקאל י"ז ט"ז)

אך אבן עזרא והחזקוני חולקים עליו וסוברים כי ניאוף הוא ביטוי כללי ליחסים מיניים אסורים, שאחד מביטויו הוא קיום יחסים עם אשת איש. גם הספורנו סובר כמותם, אם כי הוא סובר שעיקרו של הביטוי הינו באשת איש בגלל נפיצותו אצל עוברי העבירה.

מעשה הניאוף נחשב ביהדות לאחד מהעבירות החמורות ביותר, אחת משלוש שעליהן נאמר "ייהרג ואל יעבור". בספר משלי (פרק ו' כ"ז-כ"ט), למשל, מתואר הניאוף כך:

"הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה? אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה? כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ - לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ."

בנוסף לאיסור של מעשה בפועל קיים איסור בעשרת הדברות לחמוד אשת איש במחשבה (דברים ה' י"ח).

על פי החוק המקראי אנשים שנתפסו בניאוף דינם היה מיתה. חז"ל סייגו ומיתנו דין זה כך שהתממשותו תהיה קשה.

[עריכה] בחוקים הקדומים

על פי חוקי המזרח אנשים שנאפו דינם היה מיתה. אך לבעל הייתה זכות לחוס על אישתו ולוותר לה על העבירה שעשתה כנגדו. במקרה שהאישה לא נידונה למוות, גם הנואף שהייתה איתה היה משוחרר, מפני שדין אחד היה לשניהם.

[עריכה] חוקי חמורבי

על פי חוקי חמורבי דינם של אנשים שנאפו היה בהטבעה בנהר.

"כי תימצא אשת איש שוכבת עם איש זר, ייעקדו שניהם ויושלכו למים. אם יבקש בעל האישה לחמול על אשתו, גם הנואף יוחן". (חוקי חמורבי, סעיף 129)

[עריכה] חוקי אשור

"כי ימצא איש עם אשתו איש זר, מות יומתו שניהם. אם יוציא האיש את אשתו לחופשי, גם הנואף יצא חופשי". (חוקי אשור, סעיף 51)

[עריכה] הניאוף בחברות הפרימיטיביות והקדומות

בחברות הפרימיטיביות והקדומות נחשב הניאוף לעברה חמורה. מכיוון שהאשה נחשבה בדרך כלל לרכושו של הבעל, נחשב רק קיום יחסי מין עם אשה נשואה כניאוף, בעודש גבר נשוי שקיים יחסי מין עם אשה לא נשואה לא נענש. העונשים על ניאוף היו קשים, כגון כריתת אברים ואף מוות.

[עריכה] הניאוף בנצרות

הניאוף בנצרות מוגדר כקיום יחסי מין של אדם נשוי עם אדם אחר שאינו בן זוגו החוקי. בנצרות הוסרה האבחנה בין גבר לאשה הקיימת ביהדות וקיים דגש בסקרמנט הנוצרי של הנישואים, על נאמנות הדדית. האיסור על ניאוף בא לידי בטוי בחקיקה של המדינות שמסורתן נוצרית, אולם במקרים רבים היה האיסור על נשים חמור יותר מאשר על גברים. כך לדוגמה בקוד הנפוליאוני נחשב ניאוף של אשה כעילה ל גירושים בעוד ניאוף של הבעל היה עילה לגירושים רק אם שיכן את פילגשו בדירת האשה.

[עריכה] הניאוף באיסלם

באיסלם נחשב היאוף לחטא חמור, והוא כולל יחסי מין מחוץ לנישואים כמו גם קיום יחסי מין לפני הנישואים. העונש על ניאוף באיסלם הוא מוות ומדינות מוסלמיות רבות, כגון פקיסטן וערב הסעודית מגדירות ניאוף כעבירה פלילית.