המלך ואני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"המלך ואני" הוא שמו של מחזמר וסרט שנכתב על-ידי הצמד ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין, על בסיס ספרה של מרגרט לנגדון, "אנה ומלך סיאם". העלילה מבוססת על סיפורה האוטוביוגרפי של אנה ליאונואנס, ששירתה כאומנת לילדיו של מלך סיאם, מונגקוט, בתחילת 1860.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
אנה ליאונואנס, אלמנה מאנגליה, מגיעה בתחילת 1860 עם בנה הצעיר לבנגקוק שבסיאם (כיום תאילנד), כדי ללמד אנגלית את ילדי מלך סיאם. היא מאיימת לעזוב כשמתברר לה שהבית שהובטח לה בחוזה שחתמה עם המלך לא יינתן לה, אך משנה את דעתה כשהמלך מציג בפניה את ילדיו הרבים. בסופו של דבר הוא מספק לה בית כפי שהבטיח, ומגלה עניין רב בתרבות המערבית שאנה מייצגת. פעמים רבות הוא לא מצליח לשלב בין הדרכים המערביות-המודרניות שבהם הוא מתעניין לבין מנהגיו המסורתיים. באותו זמן, מלך סיאם מקבל מתנה ממלך בורמה - נערה בשם טַאפְּטִים. היא מתיידדת עם "מיסיס אנה", כפי שהיא מכנה אותה, ואף שואלת ממנה עותק של הספר "אוהל הדוד תום". היא מעבדת את הספר לריקוד בלט סיאמי, שאותו היא מבצעת בקבלת הפנים הממלכתית לשליחים מאנגליה, ובו היא מבהירה שהיא לא רוצה להיות שפחה של המלך. היא בורחת עם אהובה, וכשהיא נתפסת, אנה מונעת מהמלך להלקות אותה, ובכך גורמת למלך לברוח מהמקום בבושה ולהסתגר במשך שבועות. אנה מתכוננת לעזוב את סיאם, אך היא מקבלת הודעה לפיה המלך עומד למות. היא מחליטה להישאר כדי לעזור לבנו הבכור - התלמיד האהוב עליה - לרשת את מקומו.
[עריכה] המחזמר
הספר "אנה ומלך סיאם" נכתב ב-1944 והפך לסרט בכיכובו של רקס האריסון ("גבירתי הנאווה") ב-1946.
רוג'רס והמרשטיין עיבדו את הסיפור למחזמר, שעלה לראשונה בברודווי במרס 1951, בכיכובם של גרטרוד לורנס בתפקיד אנה ויול ברינר בתפקיד המלך, תפקיד שהפך למזוהה ביותר עימו. ברינר חזר לגלם את המלך בברודווי בשנים 1977 ו-1985.
[עריכה] הסרט
המחזמר המצליח של רוג'רס והמרשטיין הפך ב-1956 לסרט בכיכובם של יול ברינר ודברה קאר, שזכו שניהם בפרס האוסקר על משחקם בסרט. את שיריה של קאר, שחקנית מוכשרת שלא ניחנה בקול מוצלח, דיבבה הזמרת מרני ניקסון (כפי שנעשה גם בסרט "גבירתי הנאווה").
