מרדכי מנואל נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ספרו של נח: "מסעות באנגליה צרפת והארצות הברבריות בשנים 1813-1815"

מרדכי מנואל נח היה עיתונאי, דיפלומט, מחזאי, עורך דין, שופט ושריף יהודי אמריקאי שפעל למען הקמת ארץ מקלט ליהודים באי גרנד איילנד שעל נהר הניאגרה, ניו יורק.

נח נולד בעיר פנסילווניה ב־14 ביולי 1785, לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא ספרדי-פורטוגזי מצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, זמן קצר לאחר היוולדו חזר אביו לאירופה ואמו נפטרה, נח ואחותו יהודית גדלו אצל סבם וסבתם. כשגדל נח ייעד אותו סבו למקצוע הצורפות אולם יכולותיו במקצוע לא הרשימו, בגיל 22 לאחר מות סבו הוא עזב את הבית והחל ללמוד עריכת דין בצ'ארלסטון, פילדלפיה, תוך כדי פיתוח קריירות מקבילות כעיתונאי וכפוליטקאי, והצטרף למפלגה הדמוקרטית-רפובלקאית אחת משתי המפלגות הגדולות באותה תקופה.

הוא היה פטריוט מסור וב־1812 בן 26 כתב מאמרי מערכת חריפים שקראו למלחמה עם בריטניה באותו זמן גם הגיש בקשה למזכיר המדינה להתמנות כקונסול של ארצות הברית, הוא ציין בהבלטה את מוצאו היהודי, וטען שהדבר ירשים את הבוחרים היהודים ואת אומות העולם: "אני רוצה להוכיח למעצמות הזרות כי ממשלתנו, במינויה המקצועיים, אינה נשלטת על ידי הבחנות דתיות" (" ...prove to foreign powers that our government is not regulated in the appointment of their officers by religious distinction..."). הוא מונה כקונסול בריגה אז חלק מרוסיה, אולם סירב, לימד הוראה בצ'ארלסטון והמשיך בלימודי המשפטים. ב־1813 מונה כקונסול בטוניס, שם קיבל משימה לפעול לשחרורם של אזרחים אמריקנים שנשבו על ידי שליט אלג'יריה, האזרחים שוחררו, אולם נח הואשם כי בזבז כסף רב במהלך השחרור ובנוסף ישב בתוניס שישה חודשים בלבד מתוך שלוש שנותיו כקונסול, ממכתבו של מזכיר המדינה דאז ג'יימס מונרו עולה ריח אנטישמי: "בעת מינוייך כקונסול בתוניס לא היה ידוע כי דתך תהווה מכשול במילוי תפקידך הקונסולרי". נח שב לניו יורק וכתב מסמך בן 128 עמודים המתאר את תקופת שהותו בטוניס, במסמך הוא מוחה על פיטוריו שהוא ראה כפגיעה קשה בזכויות האזרח.

נח חזר לניו יורק שם כתב בעיתון שניהל דודו נ"נשיונל אדבוקט", לאחר מכן ערך והקים שורה של עיתונים: "ניו יורק נשיונל אדבוקט", "נשיונל אדוורטיזר", "הקוורייר", "ניו יורק אנקווירר", "האיוונינג סטאר" ו"הסנדיי טיימס".

הוא נבחר לתפקיד השריף של ניו יורק ותפקיד "surveyor of the city's port " ושימש גם כשופט, בשנים 1827-1828 שימש כיושב הראש של האגודה הפוליטית טאמאני הול (Tammany Hall) שתמכה במפלגה הדמוקרטית והייתה בעל השפעה רבה בעיר ניו יורק.

מרדכי מנואל נח מת משבץ ב־1851, לוויתו בעיר ניו יורק הייתה רבת משתתפים ועיתונים רבים הקדישו למותו את העמוד הראשי.

[עריכה] הקמת בית יהודי

נח שאף להביא לתחייתו של העם היהודי וב־1820 החל במשא ומתן לקניית האי גרנד איילנד שבנהר הניאגרה שאיפתו הייתה למשוך לשם סוחרים ובנקאים יהודים שיבינו את ההזדמנויות בפרויקט וחקלאים ממזרח אירופה שיעבדו את האדמה.

האי גרנד איילנד נקנה בשנת 1815 על ידי מדינת ניו יורק מידי האינדיאנים, ונח רכש שליש ממנו, וקיבל אופצייה לרכישת שני השליש האחרים. בשנת 1825 נערך טקס מפואר בין מאות מוזמנים, שנערך בכנסיית סן פול בבאפלו, על רקע האורטוריה יהודה המכבי של הנדל וכשהוא לבוש בגלימה סגולה ותליון מזהב שנלקחו מתיאטרון, הכתיר עצמו נח כ"שופט ישראל" של העיר החדשה אררט, נשא נאום בו הכריז על הקמת בית לעם היהודי, והציג את אבן הפינה ליישוב החדש עליה נכתב בעברית: "שמע ישראל יי אלוהינו יי אחד" ובאנגלית:"אררט, עיר מקלט ליהודים נוסדה בידי מרדכי מנואל נח בחודש תשרי 5580 (התקפ"ו), ספטמבר 1825, בשנת ה־50 לעצמאותה של אמריקה". האירוע הגרנדיוזי השיג את מטרתו וזכה לתשומת לב רבה מצד עיתונים באמריקה ואירופה, אולם היהודים לא נענו לקריאתו ולעגו לו כמשיח מטעם עצמו או כמי שמחפש הזדמנויות להרוויח על גבם של היהודים, בשנת 1932 מכר נח את השטח שרכש. כיום אין בגרנד איילנד קהילה יהודית או בית כנסת, אבן הפינה שמורה ב"חברה ההיסטורית" של באפלו.

שנים לאחר מכן הגיע נח למסקנה שתחיית היהודים אפשרית רק בארץ ישראל וקרא למעצמות המערב, תחילה צרפת ואנגליה ולאחר מכן אמריקה לסייע ליהודים. ב־1837 עשרות שנים לפני הרצל כתב: היהודים צריכם לעשות משהו עבור עצמם... סוריה(הכוונה לארץ ישראל) תחזור ליהודים בדרך של רכישה... בחסותם של צרפת ובריטניה... אכלוסה של סוריה מחדש... מעשי והגיוני"

[עריכה] כתביו

פאול ואלקסיס (1812), מחזה.
היא תהיה חיילת (1819) "she would be a soldier", מחזה שרץ על הבמות במשך שנים רבות, ועוסק באישה הבוחרת להתחזות לגבר ולהגייס לצבא על מנת לא להינשא ולהיות קרובה לאהובה.
המצור על טריפולי (1821) the siege of tripoli, מחזה.
מריון או הגיבור מאגם ג'ורג' (1822) Marion; or, The Hero of Lake George.
(The Grecian Captive (1822 , מחזה.
Discourse on the Evidence of the American Indians Being the Descendants of the Lost Tribes of Israel -(1837) ספר המנסה להראות כי האינדיאנים הם מצאצאי עשרת השבטים האבודים.
Discourse on the Restoration of the Jews דן באפשרות חזרם של היהודים לארץ ישראל (1844).