מקור ראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקור ראשון הוא שבועון ישראלי המזהה עצמו כ"שבועון ישראלי לאומי". משרדי העיתון נמצאים בתל אביב, ועורכו הראשי הוא אמנון לורד.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיתון נוסד בחודש יולי 1997 במטרה ליצור עיתון בלתי תלוי בעל אוריינטציה "יהודית ופטריוטית". לאחר פשיטת רגל קם מחדש העיתון בשנת 1999 בבעלות מייקל כריש ופעל להרחבת מאגר המנויים ולביסוס כלכלי. במהלך שנת 2003 נרכש העיתון על ידי איש העסקים שלמה בן צבי. בעקבות הרכישה בוצעו בעיתון שינויים שכללו הרחבה ניכרת של מספר העמודים ומספר הכותבים וכן מעבר לפורמט "מיני ברודשיט". העיתון מזוהה מאז הקמתו עם הימין הישראלי, ורוב כותביו שייכים למחנה זה. עורכי העיתון, מאז הקמתו: מאיר עוזיאל, יהודה לוי (שניהם לתקופות קצרות), עופר שפירא, עמנואל שילה, אמנון שומרון, אמנון לורד.
[עריכה] חלקי העיתון
העיתון כלל בעבר רק 'מעטפת' חדשותית, יומן חדשותי ומגזין שבועי, 'דיוקן', שבו נכלל גם מוסף תרבות. לאחר רכישת העיתון בידי שלמה בן-צבי ב-2003 החלו להופיע מוספים חדשים, וההתרחבות הגיעה לבשלותה כאשר העיתון עבר למתכונת חדשה, במאי 2005. במתכונת זו, שעברה שינויים במשך הזמן, כולל העיתון שמונה חלקים:
- מעטפת חדשותית - ידיעות חדשותיות, מאמרי פרשנות, מאמר המערכת, הטור הפרשני 'סדר יום' מאת קרולין גליק, מדורי כלכלה, מדע, ספורט וטיול בארץ.
- יומן - יומן אקטואליה שבועי ובו כתבות, ראיונות וטורים אישיים. המדורים הקבועים הם טורו של אמנון לורד, עורך העיתון, 'נגד הרוח'; טור שירי-אקטואלי מאת צור ארליך; מדוריהם של אוריה שביט ('שביט'), אייל מגד ('למרחב') וזאב גלילי ('היגיון בשיגעון', שמהקמת העיתון ועד 2006 הופיע במוסף 'דיוקן'); 'איש 1' (הרחבה על אישיות בחדשות) מאת אלישיב רייכנר, ומדור חדשות חוץ בעל אופי פרשני מאת ד"ר עמיאל אונגר. עורך המוסף הוא אורי אליצור.
- כלכלה - ובו כתבות, מאמרי פרשנות (רובם באוריינטציה של כלכלה חופשית), מדורי צרכנות בתחומים שונים, מדורי ייעוץ, ומדור הסוקר את תולדותיה של חברה ישראלית כלשהי. העורך הוא דן גרסטנפלד.
- ספורט - בעריכת אלי סהר.
- דיוקן - מגזין הכולל כתבות צבע, טורים אישיים ומדורים שונים. ביניהם - מדור תרבות מורחב (הכולל בין השאר ראיון בעל שאלות קבועות עם אורחים מתחלפים, טור תקליטים מאת אמיר שוורץ, מדור קולנוע בעל כפולת עמודים מאת יובל ריבלין, ביקורות ספרים קצרות והטור 'מבקר חופשי' מאת אריק גלסנר); מדור רכב מאת אדוארד אטלר; מדור התקשורת 'סביבת עבודה' מאת אביב לביא; הטור 'עין של אשה' מאת מיכל ווזנר; לוח משדרים ומדור תשבצים. מאז קיץ 2006 מצורף דיוקן גם עיתון 'הצופה', שכמו 'מקור ראשון' נמצא בבעלות רשת 'הירש מדיה'. עורך המוסף הוא לירון מרוז.
- שבת - מוסף להגות, יהדות וספרות, בעל אופי אינטלקטואלי ולאו דווקא אקטואלי. עורך: יואב שורק.
- מקור לילדים - עורכות: אתי אלבוים ואורית זימר.
- נשים (החל להופיע בקיץ 2006, ומתפרסם פעם בחודש). עורכת: הודיה כריש-חזוני.
[עריכה] מוסף 'שבת'
מוסף 'שבת' הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא במסגרת מקור ראשון מאז שנת תשס"ד (2004). עורכי המוסף הם יואב שורק (עורך כללי), תמר נשר-רטי (אחראית על ביקורות הספרים ומדורים נוספים), ואלחנן ניר (עורך ספרות). ניר רצ'קובסקי ושי צלר משמשים עורכי משנה.
'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים. המוסף בעל התמהיל הייחודי זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרים, ותלמידי חכמים באופן שוטף. המוסף יוצא דופן בנוף העיתונות הישראלית, בהיותו מוסף שבועי העוסק בנושאי עומק והגות שעל פי רוב נידונים רק בכתבי עת דוגמת 'תכלת' ו'אקדמות'.
פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת אמנות (ציור או צילום) ובצידה ציטוט המתייחס ליום השבת - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת 'לקראת כלה'.
מדורי המוסף השבועיים הם:
- קריאה בתורה - סיכום פרשת השבוע, הנכתב בידי יואב שורק. מאז תחילת הקריאה בספר בראשית בשנת תשס"ז מופיע במקומו מדור פרשת השבוע קריאה שנייה מאת איתי אליצור.
- מן הפרדס - מדור עיון בפרשת השבוע, בעל אוריינציה חסידית, מאת ישראל אריאל.
- מדור בנושאי ארכיאולוגיה והיסטוריה סביב פרשת השבוע, מאת ההיסטוריון זאב ח' ארליך (ולעיתים שמואל פאוסט. בעבר נכתב המדור בידי עידו חברוני).
- יארצייט - מדור ביוגרפי המוקדש לסופר או איש רוח מאומות העולם שתאריך פטירתו חל בשבוע הנוכחי. נכתב בדרך כלל בידי עינת יקיר, ניר רצ'קובסקי או רוני הירש-רצ'קובסקי.
- קו המשווה - מסות בנושאי תרבות, המתאפיינות בדרך כלל בכתיבה אישית, מאת כותבים מתחלפים.
- טור ביקורת - מדור שהצטרף למוסף מאז ביטול מוסף 'השבועון', הכולל ביקורות ספרים בכל התחומים.
- לוח ההרצאות - מדור המפרסם הרצאות וסיורים עיוניים ברחבי הארץ בנושאים שונים.
- הדף היומי - עיון בדפים שנלמדו במסגרת הדף היומי בשבוע החולף במבט מקיף החושף מגמות ומבנים נסתרים. נכתב לרוב בידי הרב דב ברקוביץ (ראש 'בית אב'), ולעתים בידי הרב אלכס טל.
מדורים המופיעים בתדירות פחותה:
- דרך ארץ - טור אישי-עיוני על מסעות בארץ, נופיה ותולדותיה, מאת ניר מן.
- ביקורת א-קדמית - ביקורת אודות השיח האקדמי במדעי הרוח, מאת א"ש פלד.
- רק על עצמי - משורר/ת או סופר/ת הכותב בגוף ראשון על תהליך היצירה.
- בשפה אחרת - סקירת כתבי עת מן העולם, עם דגש על ניתוח תהליכים גלובליים בתחום הפוליטיקה, התרבות והיהדות העולמית, מאת זאב שביידל.
- אגדתא - עיון במדרש אגדה, מאת שמואל פאוסט.
נוסף על המדורים השונים מתפרסמים במוסף מאמרים בנושאי הגות, יהדות, פילוסופיה, מחקר, ביקורת ועוד. לעתים קרובות משובצים בין הדפים שירי משוררים (מקור ותרגומים), בחלקם מאת משוררי משיב הרוח. בשנת תשס"ז הופיע למשך מספר שבועות המדור מגלים את אמריקה, יומן מסע של יואב שורק לאחר ביקור בקהילות יהודיות בארצות הברית.
[עריכה] מוספי עבר
מ-1 בינואר 2005 ועד פברואר 2006 הופיע מדי שבוע 'השבועון', מוסף תרבות ומדריך שידורים והצגות, שהצטיין באיכותו ובחריגותו בנוף העיתונות הישראלית.
בתחילת דרכו של העיתון בפורמט החדש הופיע מוסף נופש, שהפך לדו שבועי ועד מהרה בוטל.
ביוני 2006, חודשים אחדים לאחר ביטול 'השבועון', נוסף מוסף דו שבועי שנקרא 'שישי ישראלי', שתוכנן להפוך לשבועון. כמו 'השבועון', אף הוא היה תופעה חריגה בעיתונות הישראלית: מוסף כרומו, בפורמט קטן, ובו מדורים, טורים, ובעיקר כתבות מגזין המתאפיינות בטיפול בנושאי אקטואליה ואקטואליה רכה מזוויות בלתי צפויות. לאחר כשלושה חודשים הוא בוטל.
המוסף 'פני אשה' קדם למוסף 'נשים', והופיע אף הוא אחת לחודש.
[עריכה] גילויים בלעדיים
העיתון זוקף לזכותו כמה גילויים בלעדיים כגון חשיפת פרשת העמותות של אהוד ברק בבחירות 1999, חשיפת פרשת הזיופים בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה אשר גרמו להפסדו של חבר הכנסת אדיסו מסאלה, חשיפת מתן פרס מרכז פרס לשלום לטריה לארסן והקשרים שהיו בינו לבין שמעון פרס שהובילו להענקת פרס נובל לשלום לפרס. מקור ראשון גם היה העיתון היחיד שדיווח על חטיפת השגריר הפלסטיני בבוסניה והבאתו לישראל. עוד חשף העיתון כי עשרות סטודנטים ישראלים שהופעלו על ידי המוסד עקבו אחרי אנשי אל קעידה בארצות הברית ולאחר ה-11 בספטמבר 2001 נעצרו חלק מהם וגורשו לישראל.
