מצחף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מִצְחָף, (קודקס, בלטינית Codex ספר), כינוי לספרים שנכתבו לא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנוהג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: עור וגוויל, קלף ופפירוס.

בעת העתיקה ספרים נכתבו בתבנית מגילה נגללת, בדומה לספרי התורה הנוהגים עד היום, עד המאה השלישית. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נקשרים ונעקדים ברצועות עור, כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך הספריות שבהן הונחו המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.

לאחר המאה השלישית הופיעו מצחפים ראשונים, תבנית כתבי היד העשויים דפים כספר. המילה מצחף באה עוד בתקופת הגאונים מן הערבית (مصحف), ואפשר שמקורה בצפחה, שכבה דקה. בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים, ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור. גם כתבי היד החשובים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובא, בנויים כמצחפים.

מכיוון שאחד השימושים העיקריים לספרים בעת העתיקה היה לכתיבת חוקים והלכות, המילה קודקס הפכה גם לכינוי לקובץ משפטי, כגון קודקס תאודוסיאנוס וקודקס נפוליון. מכאן נגזרה גם המילה קודיפיקציה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• המעבר ממגילה לקודקס ורישומו בקריאת התורה - מאמר של מאיר בר-אילן