מיתולוגיה פרסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקורה של המיתולוגיה הפרסית הקדומה באווסטה של זרתוסטרא, שתאריכה המשוער הוא בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס. דת זרתוסטרא הייתה הדת השלטת בפרס עד המאה השביעית לספירה, אז תפס האסלאם את מקומה. המיתולוגיה של זרתוסטרא מבוססת על תפיסה דואלית של היקום, כאילו הוא נתון באופן נצחי במלחמה בין הטוב לרע.

בתקופת האסלאם ננטשה האלילות, אולם המיתוס העממי הפרסי לא קפא על שמריו. את התרומה הגדולה לו הרים המשורר פירדאוסי, אשר שורר על גיבוריה האגדיים הקדומים של הארץ.

[עריכה] סיפורי האווסטה

אהורה מאזדה, אדון החוכמה, הוא האל הטוב הראשי בפנתיאון הפרסי. לצדו מצויים אלים שמעלתם פחותה ונוצרו בידי אהורה מאזדה עצמו. מול אהורה מאזדה ניצב אנגרה מאינו, רוח הרשע עם צבא השדים שלה, המהווה כוח נגד לאהורה מאזדה ואליו.

תיאורי הבריאה באווסטה הם מפורטים. מרכזי הוא מקומה של האש, שחמישה סוגים ממנה נוצרו, כל אחד מהם בעל קדושה אחרת.
בסיפורי אווסטה מסופר גם כיצד נוצרו החיות. אהורה מאזדה יצר שור מפלצתי, אך עד מהרה התברר כי אין ביצור הפרא כל תועלת. אחד האלים הכה אותו בחרב וממנו פרצו כל היצורים החיים.

בני האדם היו האחרונים להיווצר. רוחו של האדם הראשון התקיימה אלפי שנים אולם גופו נוצק רק בשלב מאוחר יותר מזיעתו של אהורה מאזדה. לא תמיד שמרו בני האנוש על נאמנות לאל הטוב וחלקם ערקו לשורות יריבו אנגרה מאינו, אולם באחרית הימים יבוא המושיע אשר ינתץ כליל את ממלכתו של האל הרע.

השליט יימה, הרועה הגדול, היה הראשון אליו נגלה אהורה מאזדה. הוא שלט אלף שנים בארץ. מדי שלוש מאות שנה גדל מספר האנשים עד כדי כך שהארץ לא יכולה הייתה יותר להכילם, אז ציווה עליה יימה להתרחב, והיא גדלה בשליש. לאחר מכן ידע האל שתקופת קרח גדולה עומדת לבוא על הארץ. הוא ציווה על יימה להכין תיבה ולתוכה להכניס את מיטב המין מכל חי, מכל פירות ומכל עץ. יימה רקע על הארץ והפכה לטיט. מהטיט נעשתה התיבה. בתיבה התנהלו חיי אושר במשך ימים רבים.

[עריכה] סיפורם של סוחראב ורוסטאם

עלילות ספר המלכים של פירדאוסי מתחילות עוד בזמן שלפני המצאת דת זרתוסטרא. אחת האגדות המפורסמות בו היא על סוחראב ורוסטאם.

רוסטאם אשר נולד לאמו הנסיכה בניתוח קיסרי שבוצע באמצעות משחת פלאים, גדל להיות לוחם גיבור. באחד הימים, בעת שהלך בעקבות סוסו שנגנב, הגיע רוסטאם לממלכה קטנה ובה ערכו לכבודו סעודה מפוארת. בתו של מלך המקום התגנבה אל מיטתו בלילה והתוודתה לפניו שאנשיה גנבו את הסוס על מנת להוליד ממנו סייח, והיא עצמה חושקת ברוסטאם על מנת ללדת ממנו ילד. רוסטאם נעתר וביקש את ידה. אחר הנישואין בילה הזוג הצעיר רק את ליל הכלולות יחדיו. מיד אחריו שב רוסטאם אל מלחמותיו. לפני שיצא הניח בידי אשתו קמע, והורה לה כי אם יוולד להם בן, תקשור את הקמע על זרועו, ואם בת - תניחו על ראשה.

כעבור תשעה חודשים נולד סוחראב. אמו, שלא רצתה שהאבא יקח את הבן למלחמותיו, שלחה לו שליחים שבישרוהו כי נולדה לה בת. הבן גדל ודמה בכול לאביו. בגיל עשר אחזה בו התשוקה לרכוש לעצמו שם. גמלה בלבו ההחלטה לחבור למלך אפרסייאב אשר יצא להילחם ברוסטאם, ובדרך זו להיפגש לבסוף עם אביו ולהצטרף אליו. ואכן, סוחראב נכנס אל שורותיו של אפרסייאב השועט קדימה ותהילתו התפשטה בכל מקום.

לבסוף נפגשו מחנה אפרסייאב ומחנה רוסטאם למלחמה. סוחראב תר אחרי אוהל אביו, אך אפרסייאב הערמומי הורה לספר לו שרוסטאם עדיין לא הגיע. בינתיים קרא סוחראב לכל לוחם מאנשי רוסטאם המעוניין לקרוא עליו תיגר להתייצב מולו. איש לא נאות, ורוסטאם, מציג עצמו כמשרת רוסטאם, נאלץ להציל את כבוד אנשיו ולהתעמת עם הצעיר. עלה בלבו החשד שזהו בנו, אך הוא ביטלו, שהרי ידע שנולדה לו בת.

האבא והבן נאבקו זה בזה, אך ללא הכרעה. אחרי לילה של מנוחה שבו היריבים לקרב נוסף. במהלכו נפל רוסטאם וחרבו של סוחראב הייתה על צווארו, אולם אז נחלץ רוסטאם בקוראו: "בפרס אנו כורתים את ראש היריב רק אחר נפילתו השנייה". ביום השלישי התחדש הקרב ויד רוסטאם הייתה על העליונה, הוא תפס את פגיונו ונעצו בסוחראב.

אז נאנח הילד ואמר:"באתי למצוא את אבי ומצאתי את מותי, אולם אתה, גם אם תתחבא כדג במעמקי האוקיינוס או ככוכב במרומי השמים - נקמת אבי תרדוף אותך".
"מה שם אביך ?", "רוסטאם". עלטה נפלה על רוסטאם והוא צנח לקרקע. כאשר קם ביקש ראיה לאמיתות דברי הילד. "פתח את שריוני וראה כי קמע קשור על זרועי". יאוש אחז ברוסטאם אשר ביקש לשים קץ לחייו, אך בנו הגוסס מנע זאת ממנו. "מוטב לי לקצץ את ידי ולשבת כל ימי באפלה קודרת" קרא האבא ביאוש.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיתולוגיה פרסית