מחסום וייסמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בגנטיקה מחסום וייסמן הוא שם כולל לעקרון לפיו מידע תורשתי זורם רק מהגנים אל תאי הגוף (תאים סומטיים) ולא בכיוון ההפוך. לעתים קיים בלבול בין עקרון זה לדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, לפניה המידע עובר מדנ"א אל הרנ"א ומשם אל רצף החלבון.
לעקרון רבה בפתרון הסוגיות האתיות של ריפוי גני. אם מחסום וייסמן נשבר, אלמנטים גנטיים של התאים הסומטיים (המהווים את מטרת הטיפול בריפוי גני), עשויים לעבור אל תאי המין של המטופל ולגרום לשינוי בגנום. שינוי כזה יכול להביא לשינוי במין האנושי כולו, במקום שינוי ממוקד בחולה.
לעקרון גם חשיבות בהבנה שלנו את עקרונות האבולוציה ומידת ההפרדה הקיימת בין המינים השונים. שבירת העקרון מהווה עדות לאלמנטים של למרקיזם בטבע - תורשה של תכונות נרכשות.
[עריכה] היסטוריה
העקרון נהגה במהלך המאה ה-19 על ידי הביולוג הגרמני אוגוסט וייסמן. הוא הוכיח שאין העברה תורשתית של תכונות נרכשות, בניסוי בו חתך את הזנבות של עכברים במשך 22 דורות, הכליא עכברים כרותי-זנב, והראה שבכל הדורות לא נולד אף עכבר כרות-זנב.
[עריכה] הסגות עדכניות על העקרון
רוב ההסגות על עקרון וייסמן בימינו סובבות סביב קיומו של האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר מסוגל לבצע רטרושעתוק - תהליך כימי שבו דנ"א נוצר מרנ"א. בעולם החיידקים מצטברות עדויות רבות למעבר גנטי אופקי (horizontal gene transfer), שבו גנים עוברים בין יצורים שונים, לעתים תוך שימוש בוירוסים ממשפחת הרטרווירוסים. וירוסים אלה משתלבים בגנום של המאחסן שלהם ובמהלך הכניסה והיציאה מן הכרומוזום הם עשויים להעביר חומר גנטי מתא לתא. כך מידע גנטי מסוגל לעבור בין אורגניזמים, שלא דרך מנגנוני התורשה המקובלים.
עם זאת, כמות העדויות נגד המחסום עדיין זניחה ואין עוררין על כך שהוא נשבר לעתים רחוקות בלבד.
