מברק צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גרסתו המוצפנת של מברק צימרמן. כל מלה במברק הוחלפה בקוד בן 5 ספרות, לפי ספר צופן

מברק צימרמן הוא מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על-ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהן פון ברנשטורף. במברק הוסמך ברנשטורף להציע למקסיקו ברית עם גרמניה כנגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה), שטחים שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על-ידי המודיעין הימי הבריטי הביאו להצטרפות ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

[עריכה] הרקע

בסוף שנת 1916 הייתה החזית המערבית שבין גרמניה מצד אחד ואנגליה וצרפת מצד שני במצב קפאון כמעט מוחלט. כלי הנשק המודרניים בהם השתמשו שני הצדדים מנעו אפשרות לנצחון של צד כלשהו, כפי שהעידו האבידות המחרידות בקרב על הסום. במצב זה חיפשו הגנרלים הגרמניים את הנשק שיביא להם את הנצחון, והאמינו כי מצאו אותו בדמות לוחמת צוללות בלתי מוגבלת, לוחמה שבה יוטבעו כל ספינות הצי המסחרי הנייטרלי שיימצאו בים. הגרמנים האמינו כי הפעלת הצוללות תמנע כל אספקה לאנגליה, ותביא אותה עקב כך לכניעה מוחלטת. לפיכך עסקו בגרמניה בבניית צי צוללות גדול. היה ברור לגרמנים כי הכרזה על לוחמה שכזו תכניס את ארצות הברית למלחמה נגדם, ולכן חפשו מראש דרך למנוע מהאמריקנים לשלוח צבא נגדם. הרעיון שהתגבש היה לעודד את המקסיקנים לצאת למלחמה כנגד ארצות הברית. המקסיקנים נטרו טינה לארצות הברית עקב אובדן השטחים במאה הקודמת וכן עקב פלישה של צבא ארצות הברית לצפון מקסיקו במרדף אחרי המהפכן (יש אומרים השודד) פנצ'ו וילה.

גורם נוסף שניסו הגרמנים להכניס לתמונה הייתה האימפריה היפנית. יפן הייתה חברה בברית "מדינות ההסכמה" ולהלכה במלחמה עם גרמניה, אבל כפי שהיטיבו הגרמנים להבין, הסיבה לכך הייתה אופרטוניזם בלבד. היפנים השתלטו בתחילת המלחמה על כל המושבות של גרמניה בסין ובאוקיינוס השקט, ולא השתתתפו בלחימה אחר כך. היה ברור לגרמנים שבמצב עניינים זה, ארצות הברית היא האויב הטבעי לשאיפות התפשטות של היפנים, ולכן יש טעם בברית בין המקסיקנים ליפנים. ברית כזו תוכל להציע ליפנים בסיס ממנו יוכלו לתקוף את ארצות הברית.

מברק צימרמן בא לקשור בין הקצוות באמצעות פעילות של הצוות הדיפלומטי הגרמני בארצות הברית ובמקסיקו, על מנת לשכנע את המקסיקנים והיפנים בתועלת שתצמח מברית זו.

[עריכה] פענוח המברק

המברק הוצפן באמצעות ספר צופן, שנפל קודם לכן לידי המודיעין הבריטי. ליירוט המברק סייעה העובדה שבתחילת המלחמה ניתקה בריטניה את כבלי התקשורת הישירים בין גרמניה לארצות הברית, כך שהתקשורת עברה באלחוט שלו היה קל יותר לצותת.

על מנת להעביר מברקים מוצפנים לארצות הברית השתמשה גרמניה בתקשורת האזרחית, (אם כי האמריקנים מדי פעם סרבו לאפשר שימוש זה), באמצעות בלדר שבדי, ולמרבית הפלא באמצעות מחלקת המדינה (משרד החוץ האמריקני). האמריקנים ניסו באותה תקופה לתווך בין הצדדים על מנת להגיע ל"שלום ללא נצחון". הגרמנים דרשו לאפשר להם לשלוח את הצעות השלום האמריקניות ואת התגובה בשדרים מוצפנים ומחלקת המדינה העמידה לרשותם את האמצעי להעברתם. העברת מברק צימרמן בדרך זו הייתה אקט חצוף וגם טפשי, מכיוון שהוא השאיר בידי האמריקנים עותק של המברק שהבריטים שמחו לעזור להם לפענח.

המברק המוצפן נשלח על-ידי צימרמן לשגריר גרמניה בארצות הברית, וזה שלח גרסה מוצפנת לשגריר גרמניה במקסיקו, שהעביר את תוכנו המפוענח של המברק לממשלת מקסיקו.

עם פענוח המברק עמדו הבריטים בפני דילמה: איך לחשוף את תוכן המברק, ובכך לגרור את ארצות הברית למלחמה, מבלי לחשוף את העובדה שלבריטניה יש יכולת לפענח את התקשורת המוצפנת של גרמניה. ממשלת בריטניה ידעה שגרסה מפוענחת של המברק נמצאת במקסיקו, ואת השגת עותק זה של המברק תוכל להציג כתוצאה של פעולת ריגול שגרתית, ולא כתוצאה של פענוח הצופן. לשם כך הופעל סוכן בריטי במקסיקו סיטי, שהצליח להשיג עותק של המברק.

המברק נמסר לשר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, והוא מסר אותו, ב-23 בפברואר 1917 לידיו של שגריר ארצות הברית בבריטניה, וולפר פייג'. יומיים לאחר מכן נמסר המברק לנשיא ארצות הברית, וודרו וילסון.

מברק צימרמן בגרסתו המפוענחת

[עריכה] פרסום המברק

הלוך הרוחות בארצות הברית היה באותה עת אנטי-גרמני ואנטי-מקסיקני. כוחות של צבא ארצות הברית היו עסוקים כבר זמן מה במרדף אחר השודד המהפכן המקסיקני פנצ'ו וילה, שערך פשיטות אחדות לתוך ארצות הברית. הנשיא וילסון נטה להפסיק את המרדף, בתקווה שבעקבות הבחירות הצפויות במקסיקו תקום שם ממשלה חדשה, שתביא לאישור חוקה חדשה. הידיעה אודות מברק צימרמן עוררה מתח בין ארצות הברית לבין מקסיקו, משום שהברית המוצעת בו עשויה הייתה למנוע בחירת ממשלה מקסיקנית נוחה לארצות הברית.

ב-1 במרץ מסרה ממשלת ארצות הברית את המברק לפרסום בעיתונות. תחילה האמין הציבור האמריקאי שהמברק הוא זיוף שנועד לגרור את ארצות הברית למלחמה. דעה זו זכתה לעידודם של דיפלומטים מגרמניה, מקסיקו ויפן, וכן לעידוד של פציפיסטים ותומכי גרמניה. במהלך מפתיע ביותר אישר צימרמן את אותנטיות המברק, יומיים לאחר שפורסם.

הכעס הציבורי בעקבות מברק צימרמן הוביל לניתוק יחסים סופי של ארצות הברית עם מעצמות המרכז (גרמניה ובנות בריתה). ב-2 באפריל ביקש הנשיא וילסון מהקונגרס להכריז מלחמה על גרמניה, והקונגרס נענה לו ברוב גדול ב6 באפריל 1917.

מברק צימרמן לא היה הגורם היחיד לכניסת ארצות הברית למלחמה. צוללות גרמניות תקפו ספינות אמריקניות ליד אנגליה, ואף זו הייתה עילה למלחמה. למברק הייתה חשיבות בהשפעתו על דעת הקהל בארצות הברית והטייתה לכיוון הצטרפות למלחמה. גם אם ארצות הברית הייתה מצטרפת למלחמה אף ללא מברק צימרמן, אין ספק שהמברק גרם להקדמת הצטרפותה, ואף לכך חשיבות רבה.

סיפורו של מברק צימרמן הוא הישג יוצא דופן של המודיעין הבריטי, ברמה הטקטית וברמה האסטרטגית. מרכיביו של הישג זה: לכידת ספר הצופן, יירוט המברק, פענוח המברק, השגת גרסה מפוענחת של המברק כדרך למנוע את חשיפת הדרך שבה התגלה תוכן המברק, וגולת הכותרת: עשיית שימוש במברק לשם צירוף ארצות הברית למלחמה.