מדים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדים הם מערכת של פריטי לבוש הנלבשים על ידי חברי ארגון בזמן השתתפות בפעילות של הארגון.
תוכן עניינים |
[עריכה] שימוש במדים
[עריכה] בתי ספר
במדינות רבות תלמידים בבתי ספר נדרשים ללבוש מדים. מדי בית-ספר מסורתיים כוללים חולצה מכופתרת בהירה, ז'קט, מכנסיים כהים לבנים, וחצאית לבנות. ההפרדה בין לבוש הבנים ללבוש הבנות יצרה מחלוקת, ולכן חלק מבתי הספר מאפשרים לבנות ללבוש מכנסיים. המדים משתנים בין בית ספר לבית ספר ובין מדינה למדינה.
בישראל, בבתי ספר רבים נהוגה תלבושת אחידה.
[עריכה] קבוצות ספורט
שחקני קבוצות ספורט מקצועיות כמעט תמיד לובשים מדים בצבעי הקבוצה המובהקים. לרוב, המדים למשחקי חוץ שונים ממדים למשחקי בית.
[עריכה] כוחות ביטחון וארגוני חירום
ישנם מספר סוגים נפוצים של מדים בקרב כוחות ביטחון:
- מדי לוחמה/עבודה ("בית"): משמשים בתוך הבסיס, במהלך אימונים ומבצעים, או במהלך עבודה מלכלכת. ישנם גם מדי עבודה לצרכים יעודיים כמו סרבלים.
- מדי שירות ("אלף")
- מדים יצוגיים: לטקסים ואירועים רשמיים
- מדי שרד/גאלה: לטקסים ואירועים מיוחדים. בצה"ל משמשים אך ורק בעת שליחות דיפלומטית בחו"ל.
במדים משולבים אלמנטים שונים: דרגות, עיטורים, סמלי יחידות, כומתה, כובע קצינים וכד'.
[עריכה] בצה"ל ובכוחות הביטחון של ישראל
- ערך מורחב – מדי צה"ל
צבעי המדים בכוחות הביטחון השונים בישראל:
| צה"ל - זרוע היבשה | חיל האוויר | חיל הים | משמר הגבול | משטרת ישראל | שב"ס | כבאות והצלה | משמר הכנסת | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדי שירות | ||||||||||
| מדי עבודה | ----- | |||||||||
| מדים יצוגיים (בצה"ל גם מדי קבע) | ||||||||||
| מדי שרד | ----- | ----- | ----- | |||||||
[עריכה] אסירים
חלק מבתי הסוהר מנהיגים לבוש אחיד בקרב האסירים, לרוב עקב זיהוי הסתננות או הימלטות, וכדי ליצור אחידות אצל האסירים והבדלה בינם לבין מבקרים, סוהרים וכל מי שאינו אסיר.
[עריכה] מקומות עבודה
במקומות עבודה רבים מונהג קוד לבוש אחיד. בחלק מחברות האוטובוסים בישראל, למשל, נהוגה תלבושת יצוגית אחידה.
השאלה האם "אגד" רשאי לחייב את חבריו ללבוש מדים נדונה בבית המשפט העליון. בעקבות הכנסת תיקון לתקנון העבודה של "אגד", בשנת 1999, לפיו על חברי אגד ללבוש מדים בעת עבודתם, פנה אחד החברים לבית המשפט בדרישה לפסול תיקון זה. נימוקיו, כפי שהוצגו בפסק הדין (ע"א 396/00 אביגדור בן-דע נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ, ניתן ב-28.11.2001):
- התיקון פוגע בחירותו האישית, בפרטיותו, בחופש הביטוי שלו ובכבודו. כן פוגע הוא בחופש העיסוק, בבסיס הסכמתו להצטרף לאגד ובאינטרס ההסתמכות שלו. מכאן, שהתיקון נוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק ואינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבהם וכן לוקה הוא בחוסר סבירות קיצונית.
בפסק דינה דחתה השופטת טובה שטרסברג-כהן פנייה זו, ונימקה זאת:
- נוטה אני לדעה, ואינני קובעת מסמרות בעניין זה, שחיוב עובדים ללבוש תלבושת אחידה בעת עבודתם אינו מהווה פגיעה בזכויות יסוד אף שהוא מונע מהעובד להופיע לעבודה בכל תלבושת שיחפוץ. מכל מקום, גם אם יש בכך משום פגיעה, הרי שהיא קלה ביותר ועומדת היא בתנאי פסקת ההגבלה. הימצאות במקום עבודה מסודר תלויה מעצם טיבה במגבלות שונות התוחמות את סדר יומו של העובד ומכתיבות את התנהגותו. יש בכך מגבלה, אלא שספק בעיניי אם יש בכך פגיעה בזכויות יסוד. לא כל מגבלה המוטלת על אדם הנמצא בתוך מסגרת מאורגנת ומסודרת מהווה פגיעה בזכות יסוד שלו. לא ניתן לקיים מקום עבודה מסודר ויעיל המשדר תדמית רצינית ומכובדת ללא הנחיות והוראות שעל העובד לקיימן. תלבושת אחידה היא אחת מאלה.
[עריכה] תנועות נוער
- השומר הצעיר - חולצה "שומרית" (חולצה כחולה עם שרוך לבן).
- הנוער העובד והלומד - חולצה כחולה עם שרוך אדום.
- המחנות העולים - חולצה כחולה עם כפתורים לבנים.
- הצופים העבריים, המכבי הצעיר - חולצה ומכנסיים בצבע חאקי, עניבה בהתאם לשכבת הגיל ו/או התפקיד.
- בני עקיבא - חולצה בצבע תכלת ושרוך כחול, בחג ושבת חולצה לבנה.
