חיברות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיברות או סוציאליזציה הוא תהליך של שיבוץ והתאמת יחידים חדשים לדרך חיים מאורגנת ולמסורת תרבותית ממוסדת המרכיבים את החברה.
תהליך החיברות מתחיל כבר מהגיל הרך ונמשך כל החיים. בשעה שהיחידים נוטלים חלק במבנים חברתיים ובמוסדות חברתיים, הם לומדים כללי התנהגות ומשמעת וכן סופגים ערכים. ההורים עצמם המשמשים כסוכני חיברות, עוברים תהליך של חיברות בזמן שהם לומדים איך להיות הורים.
דרך פעילות גומלין עם הזולת מגבש לו היחיד זהות יחידנית. ההשערה הנפוצה היא כי אם תהליך זה לא יצליח תיפגע התפתחותו האישית, ולכן תהליך החברות מייצג שני תהליכים משלימים: הנחלה של מורשת חברתית ותרבותית ופיתוח האישיות.
לתהליך החברות מספר מטרות:
- הקניית כללי נוהג ומשמעת בסיסיים והחדרתם, החל מהרגלי ניקיון וכלה בהקניית ידע מדעי.
- השרשת שאיפות לצד כללים ומשמעת. כל חברה נוטעת בכל אחד מחבריה מגוון עשיר של שאיפות, המקבילות למצבים שבהם יימצא עקב מינו, גילו, השתייכותו הקבוצתית או המשפחתית.
- תהליך החיברות מצייד יחידים בזהות, במידה רבה דרך השאיפות שהוא מעודד או מדכא.
תהליך החיברות פועל בדרכים רבות ושונות בידי אנשים רבים ובמיגוון של הקשרים חברתיים: חברים למשחק, מורים, שכנים לספסל הלימודים, עמיתים לעבודה, בני זוג, צאצאים, כולם תורמים את תרומתם בכל המסגרות האפשריות. החיברות עשוי להיות מכוון או בלתי מכוון, פורמלי או לא פורמלי, בפגישות פנים אל פנים או ממרחק – באמצעות מכתבים, ספרים ואמצעי תקשורת המונים.
דרכי הלמידה שונות וסוכנים שונים מפעילים השפעות שונות בשעה שהיחיד עובר משלב לשלב במעגל חייו.
