כתובת IP
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
כתובת IP
כל מחשב המחובר לרשת (או רכיבים אחרים ברשת מחשבים) מזוהה בכתובת IP, (ראשי תיבות של Internet Protocol).
תוכן עניינים |
[עריכה] מהי הכתובת
כתובת IP היא קבוצת מספרים, שעושה שימוש בפרוטוקול ה-IP ולכן לכל מחשב או רכיב מוצמדת כתובת לוגית ייחודית, השייכת לו בלבד, והמאפשרת לזהות ולמצוא מחשב מסוים ברשת, לשלוח אליו מידע או לקבל ממנו מידע.
כתובות IP מחלקות את הרשת בצורה היררכית, ולכן מכונות "כתובת לוגית" (בשונה מכתובת MAC, שניתנות לציוד בשעת הייצור, ולכן אין בהכרח קשר בין הכתובות של מכשירים סמוכים באותה הרשת).
ברשתות האינטרנט והאינטראנט נפוץ השימוש בכתובות DNS מילוליות במקום בכתובות IP מספריות, במקרים אלו הכתובת המילולית (למשל he.wikipedia.org) מתורגמת לכתובת IP, בעזרתה מתבצעת התקשורת.
[עריכה] מבנה הכתובת
כיום, כתובת היא מספר המורכב מארבע קבוצות מספרים, כל קבוצה מקבלת ערך שבין 0 ל 255. הקבוצות מופרדות על ידי נקודה בין כל אחת מהקבוצות. למשל: 207.232.9.131 יהיה אתר משרד החינוך, ראה הסבר בהמשך.
[עריכה] שרתי DNS
לנוחיות אנשים קיימת כתובת דומיין, כלומר מילים קצרות המופרדות על ידי נקודה ולדוגמה: www.education.gov.il שהוא אתר משרד החינוך הישראלי.
לכל כתובת דומיין באינטרנט יש שרת שמות מתחם (שרת DNS) אחד לפחות, שרתי ה dns עושים רק פעולה אחת - תרגום של כתובת דומיין לכתובת IP.
כאשר שרת ה dns מקבל פניה (כלומר מישהו כותב כתובת במבנה www.name.tld ) הוא בודק האם הוא יודע מהי כתובת ה IP המתאימה.
אם כן - הוא שולח תשובה עם הכתובת הנכונה והדפדפן יתחבר לאתר המבוקש.
אם לא - הוא ישאל שרתי dns אחרים ויבקש מהם למצוא את ה IP המבוקש. אם יקבל תשובה - ישלח אותה חזרה לשואל, אחרת - ישלח הודעת שגיאה.
[עריכה] סטנדרטים
כיום, רשת האינטרנט, ורוב הרשתות בעולם מבוססות על גרסה 4 של פרוטוקול ה-IP, (תקן IPv4) בו כתובת IP מורכבת מארבע קבוצות של 8 סיביות, ומקובל לייצגן כארבעה מספרים עשרוניים שביניהן מפרידות נקודות, לדוגמה - 192.168.0.1 הוא הייצוג הנפוץ של הכתובת -
שיטה זו מאפשרת, בתאוריה, עד 2 בחזקת 32 (מעל 4 מיליארד) כתובות שונות, אולם, כתוצאה מהגבלות שונות שחלות על כתובות IP ישנו מספר מועט בהרבה של כתובות שמישות. למרות שהמספר נראה אולי אסטרונומי, אנו עדים לאחרונה למחסור גובר והולך בכתובות IP, שכן האינטרנט חודר כיום כמעט לכל בית, עסק ואפילו טלפונים סלולריים.
על-מנת להתמודד עם מצוקת כתובות הIP הוכן תקן חדש, IP גרסה 6 (גרסה חמש הייתה נסיונית ונזנחה במהרה) בו כל כתובת IP מורכבת מ-16 קבוצות של 8 סיביות, כלומר 128 סיביות. תקן זה יאפשר מרחב של 2 בחזקת 128 (מספר בעל 38 ספרות) כתובות שונות. ויפתור את מצוקת הכתובות גם אם לכל אדם בעולם יהיו מחשב, טלפון סלולארי, מקרר ומכונית הקשורים כולם לרשת.
אנליסטים צופים שרשת האינטרנט תהיה חייבת לעבור לתקן החדש בין 2006 ל-2020.
[עריכה] ניתוח כתובות IP
ברשתות מורכבות, כגון רשת האינטרנט, כאשר למעשה יש חיבור בין שתי רשתות נפרדות או יותר, נהוג לחלק את כתובת הIP לשני חלקים, הראשון מייצג הרשת, והשני את המחשב. למשל, בכתובת 192.168.0.17, החלק 192.168.0 מסמל את הרשת, וה-17 את המחשב הספציפי. במקרים כאלו, חלק הכתובת של הרשת, שאליו מוצמדים אפסים (0) ככתובת המחשב (לדוגמה 192.168.0.0), תיקרא "כתובת הרשת". לכתובת זו אי אפשר לחבר מחשב או כל רכיב אחר, ואי אפשר לשלוח נתונים, היא משמשת לזיהוי הרשת כאשר נתבים או רכיבים אחרים רוצים לשמור מידע אודות הרשת. חלק הכתובת של הרשת, שאליו מוצמדות אחדות (1) ברמה הבינארית, כלומר 255 בייצוג העשרוני הנפוץ (לדוגמה 192.168.0.255), נקראת "כתובת השידור" (broadcast) של הרשת, נתונים שממוענים אליה יישלחו לכל המחשבים ברשת. בנוסף, נקודת החיבור לרשת אחרת (אם קיימת כזו) מכונה שער (gateway), נהוג להעניק לשער את הכתובת הראשונה ברשת, כלומר - כתובת הרשת, כשהספרה הבינארית האחרונה בה מוחלפת ל1 (לדוגמה - 192.168.0.1), באם יש יותר משער אחד, שער ברירת המחדל יקבל את הכתובת הראשונה, והאחרים את הכתובות שאחריו.
[עריכה] מסכות רשת
כדי שאפשר יהיה להבחין בין חלק הרשת וחלק המשתמש בכתובת ה-IP נהוג להצמיד לכל כתובת "מסכה" (Subnet Mask), שמאפשרת, באמצעות פעולה לוגית פשוטה, למצוא את כתובת הרשת של כתובת IP מסוימת. המסכה, כמו כתובת הIP מורכבת מארבע קבוצות של שמונה סיביות, כאשר עבור כל סיבית בכתובת הIP שמייצגת את הרשת יופיע 1, ועבור כל סיבית בכתובת הIP שמייצגת את המחשב הספציפי יופיע 0.
-
- למשל - בכתובת 192.168.0.17 החלק 192.168.0 מייצג את הרשת וה17 את המחשב הספציפי. מסכת הרשת של כתובת זו תהיה 255.255.255.0, או בייצוג הבינארי -
-
11111111 11111111 1111111 00000000
ע"מ למצא את כתובת הרשת, מתוך כתובת IP של מחשב ברשת, יש לבצע פעולת AND (וגם) בינארית בין כתובת הIP למסכת הרשת. בדוגמה הקודמת, התוצאה תראה כך -
| ייצוג בינארי | ייצוג עשרוני | |
| כתובת IP |
11000000 10101000 00000000 00010001
|
192.168.0.17 |
| מסכת רשת |
11111111 11111111 1111111 00000000
|
255.255.255.0 |
| כתובת הרשת |
11000000 10101000 00000000 00000000
|
192.168.0.0 |
הערה - יש מקומות בהם מסכת הרשת מסומנת על ידי קו נטוי ומספר האחדות בצמוד לכתובת הIP. לדוגמה - 192.168.0.1/24 היא הכתובת 192.168.0.1 עם מסכת הרשת 255.255.255.0
[עריכה] חלוקה למחלקות
נהוג לחלק את כתובות ה-IP לחמש מחלקות (classes) -
[עריכה] מחלקה A
כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 1 ל-126. והרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי המספר הראשון (שמונה הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי שלושת המספרים הנותרים (24 הסיביות הנותרות). קיימות רק 126 רשתות שונות במחלקה A, אך כל אחת מהן יכולה להכיל את המספר האסטרונומי של 2 בחזקת 24 (מעל 16 מליון) מחשבים. מכיוון שכך, רשתות ממחלקה A מוקצות רק לחברות גדולות במיוחד או ממשלות.
[עריכה] מחלקה B
כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 128 ל-191. והרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שני המספרים הראשונים (16 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי 2 המספרים האחרונים (16 הסיביות האחרונות). קיימות 16,384 רשתות שונות במחלקה B, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 65,534 מחשבים. רשתות ממחלקה B מוקצות לחברות גדולות ובינוניות.
[עריכה] מחלקה C
כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 192 ל-223. והרשתות בה מוגדרות כך שהרשת מיוצגת על ידי שלושת המספרים הראשונים (24 הסיביות הראשונות), והמחשב מיוצג על ידי המספר האחרון (8 הסיביות האחרונות). קיימות 2,097,152 רשתות שונות במחלקה C, וכל אחת מהן יכולה להכיל עד 254 מחשבים. רשתות ממחלקה C מוקצות לחברות וארגונים קטנים בדרך כלל.
[עריכה] מחלקה D
כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 224 ל-239. מחלקה D הוגדרת לצרכי מחקר וניסוי של שידור נתונים לקבוצות (broadband וgroupband). כיום משמשת לתקשורת MULTICAST - שידור ממחשב בודד למספר מסוים של מחשבים בו-זמנית. השדר יוצא פעם אחת ממחשב המקור ומגיע לכל מחשבי היעד. בשיטה זו לא לכל מחשב יש כתובת, אלא לכל שירות התומך ב MULTICAST, ולכל שירות יש כתובת זהה במחלקה D, כלומר כל המחשבים מאזינים לכתובת המסוימת של השירות, בנוסף לכתובת הIP הרגילה שלהם. שימוש לדוגמה ניתן לראות בשרתי WINS של מיקרוסופט WINDOWS 2000. משמש בעיקר לאפליקציות של Video Conferencing.
[עריכה] מחלקה E
כוללת את כל הכתובות שבהן המספר הראשון הוא בין 240 ל-255. מחלקה E הוגדרה כ"שמורה לשימוש עתידי" ועד היום לא נעשה בכתובות שמוגדרות בה שום שימוש.
הכתובת 127.0.0.1 משמשת כמעגל חזור (loopback) - חבילות נתונים שישלחו אליה יוחזרו למקור, על כן, כל הכתובות המתחילות ב-127 לא יוקצו לעולם למחשב או רכיב אחר ברשת מחשבים.
| מחלקה | תחום כתובות | מסכה | מספר משתמשים | מספר רשתות |
| A | 1.0.0.0-126.255.255.255 | 255.0.0.0 | 16,777,612 | 126 |
| B | 128.0.0.0-191.255.255.255 | 255.255.0.0 | 65,536 | 16,512 |
| C | 192.0.0.0-223.255.255.255 | 255.255.255.0 | 256 | 2,097,152 |
| D | 224.0.0.0-239.255.255.255 | לא מוגדרת | לא מוגדר | לא מוגדר |
| E | 240.0.0.0-255.255.255.255 | לא מוגדרת | לא מוגדר | לא מוגדר |
| loopback | 127.0.0.1 | - | - | - |
[עריכה] תת רשתות
ברשתות גדולות, ממחלקות A או B (ולפעמים גם C) נהוג להפריד בין חלקים שונים ברשת, על מנת להקל את הניהול ולחלק את העומסים בין קווי תקשורת שונים. על מנת להפיק את המיטב מהחלוקה, יש לחלק את הרשת גם מבחינה לוגית, אך להשאיר אותה שלימה כלפי חוץ, כך שמי שפונה לרשת מבחוץ "יראה" אותה כרשת אחת, ומי שנמצא בתוך הרשת "יראה" את החלוקה. דבר זה מתבצע על ידי חלוקה ל"תת רשתות" (subnets). החלוקה מתבצעת על ידי "העברת" מספר סיביות בכתובת הIP מחלק המשתמש, לחלק הרשת. למשל -
-
- הרשת 131.12.0.0 שייכת למחלקה B, ולכן 16 הסיביות הראשונות שלה שייכות לרשת, וה16 האחרונות שייכות למשתמש. מנהל הרשת יכול להגדיר שארבע סיביות נוספות שייכות לרשת, ובכך הוא מחלק את הרשת שלו ל16 רשתות שונות (2 בחזקת 4), כאשר בכל רשת יהיו עד 4096 משתמשים שונים. מסכת הרשת תהיה עכשיו 255.255.240.0, או בייצוג בינארי -
-
11111111 11111111 11110000 00000000
החלוקה לתת-רשתות מאפשרת לפצל רשתות גדולות למקטעים (segments) בגדלים שונים (בהתאם לצרכים של כל רשת) אשר מקושרים ביניהם בצורה היררכית, ובכך מקלים על פעולת הניתוב.
ישנן מספר שיטות להקצאת כתובות IP, ביניהן -
ARP וDHCP, בהן המחשב שרוצה להתחבר לרשת מבקש משרת כתובת שתשמש אותו בעת התקשורת ברשת.
קביעה ידנית - ברשתות שבהן לכל מחשב יש כתובת IP קבועה, ניתן להגדיר לכל מחשב באופן ידני את כתובתו, וזו הכתובת שבה הוא ישתמש כאשר הוא יפנה לרשת.
[עריכה] כתובות IP פרטיות
כתובות IP פרטיות הן טווחי כתובות שהוצאו מהשימוש האינטרנט העולמי על ידי ארגון ה-IANA The Internet Assigned Numbers Authority וידועות ככתובות פנים ארגוניות לרשתות מקומיות.
הטווחים הם:
- 10.0.0.0 - 10.255.255.255
- 172.16.0.0 - 172.31.255.255
- 192.168.0.0 - 192.168.255.255
בנוסף לכך הטווח:
- 169.254.0.0 -169.254.255.255
שמור גם כן למגנון APIPA (Automatic Private IP Addressing
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתובת ה־IP שלי
- לברור כתובת ה־IP שלך כתובת ה־IP שלי
- מידע על כתובת ה־IP שלך מידע על כתובתי
