יעקב קרנץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המגיד מדובנא - ר' יעקב קראנץ (1741-1804), דרשן יהודי נודע.
המגיד מדובנא נולד בעיירה קטנה בליטא, זשעטל, שאינה רחוקה מוילנה.
את הקריירה שלו כמגיד, כלומר דרשן בבית כנסת שמטיף מוסר, החל כבר בגיל 17. הוא הופיע בכמה ערים, אך בדובנא שהה את פרק הזמן הארוך ביותר, שמונה עשרה שנה. את משליו אמר ביידיש, וכלל בהם משלים וסיפורים, שיש להם ערך ספרותי בפני עצמם.
אף שהיו מגידים רבים, הוא המפורסם שבהם. הוא חי בתקופתו של הגאון מוילנה שביקש ממנו שיטיף מוסר גם באוזניו. בתחילה סירב, אך משהתעקש הגאון, אמר לו המגיד כי חסרון יש בצדיקותו שהיא בהסתגרות בד' אמותיו וחסרה בה הגדולה שבצדיקות הנותרת על אף התחככות בחיי היומיום.
מעניין שהמגיד מדובנא זכה לאהבת הגר"א למרות שמעולם לא שיתף עימו פעולה במערכה כנגד תנועת החסידות, ואף נפגש עם הרבי מקוצק. גם משה מנדלסון פגש אותו ומסופר שקרא לו אזופוס היהודי, כינוי שלא היה חביב עליו.
שלא כמו מגידים אחרים מעולם לא אהב תיאורי גיהנום ומוסר המובא בדרך של הפחדה. הוא לא אהב לפלפל ולהאריך יותר מדי ודבריו היו פשוטים וקולעים. הוא גם היה שנון ביותר. מסופר שנשאל מדוע עשיר נותן לעיוור ולנכה אך לא לתלמיד חכם, והשיב: הוא יודע שהוא עוד עלול בעצמו להפוך לעיוור או לנכה, אבל אין לו חשש שיהפוך לתלמיד חכם...
בימי חייו לא הוציא ספרים, אך אלו הוצאו על ידי בנו. מהדורה מלוקטת ומסודרת הוצאה על ידי אליעזר שטיינמן.
עלייתה של תנועת המוסר בתקופה שאחרי פטירתו סייעה לתפוצת כתביו.
[עריכה] ממשליו
- סוחר שלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת"
- זה הגיב מיד: "לא נכון. זו לא החבילה שלי".
- "עוד לא פתחת אותה", שאל אותו השליח, "למה אתה אומר זאת ?"
- ענה לו הסוחר: "פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי".
- כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה' הגורמת סבל וקושי לבעליה. אם זה קשה מדי, זו לא עבודת ה' הנכונה והראויה, שכן היא אמורה להיות נעימה ומתוקה.
- כפרי מגיע לשוק בחורף והוא לבוש בגדים חמים. נכנס לחנות בגדי משי וביקש לקנותם. המוכר נטל בגד במידתו ומסר לו אותו. בינתיים הולך הכפרי ומודד את הבגדים, מודד שוב ושוב, ומגלה שהם דחוקים עליו ואינם מתאימים לו כלל.
- "אתה מהתל בי ?" הוא קורא בכעס לבעל החנות. "הבגדים לא מתאימים".
- "הם מתאימים. הם מתאימים, פשוט עליך להוריד קודם את הבגדים העבים שאתה לובש אחר כך ורק אז ללבוש את המשי".
- הנמשל הוא התורה, שאינה נוחה לאדם ואינה מתאימה לו, כל עוד הוא עטוף בבגדים אחרים, תאוות והבלים.
טקסט מודגש
