מנחם מנדל מקוצק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (תקמ"ז 1787 - תרי"ט 1859), כונה "הקוצקר" (הקוצקער), מייסד חסידות קוצק (Kotzk).
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
נולד בגוּרַי אשר בפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן, היה מתנגד (על אף שבמשפחתו הייתה מסורת חסידים ארוכה), וכאשר בנו הלך ללמוד אצל החוזה מלובלין בגיל חמש עשרה ניסה למנוע זאת ממנו, אך לבסוף חזר בו. אחר לימודיו בלובלין הלך ללמוד בפשיסחה אצל היהודי הקדוש ולאחר פטירת רבו המשיך ללמוד אצל ממלא-מקומו רבי שמחה בונים מפשיסחה, והפך להיות גדול תלמידיו. עם מותו של רבי שמחה בונים (1827) כשהוא כבר בן ארבעים החל לשמש כאדמו"ר חסידי תחילה בעיירה טומשוב ולאחר מכן בעיירה הקטנה קוצק שליד ורשה.
[עריכה] דרכו
החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.
תפיסתו הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית. הוא שנא את הבינוניות כאימרתו "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות", ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת.
גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים, בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".
הרבי מקוצק עצמו הטיל מרה בתלמידיו ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גובה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק, למשל מי שלא העלה סברא במשך שלשה ימים הוצא מבית המדרש, מיעט להיפגש עם חסידיו עוד לפני תקופת התבודדות ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה ניסים וכו'). כצפוי עורר גישתו כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, לאפיקורס חדש). בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים שמתוכם נשארו רק כמה עשרות לפני מותו. בעקבות דרכו זו ניסו להאשימו בביטול תורה כאשר עודד חשיבה עצמית מרובה. התנגדות זו באה לפני הצדיק מאפטא שהיה אמור לפסוק לגבי ר' מנדל ובעקבות מפגשו עם הרי"מ הכריע לחיוב כשראה כמה גדול כוחו בלימוד.
[עריכה] שנות הסתגרותו וסיבתם
נסיבות הסתגרותו של הקוצקר מוטלת בערפל ע"פ גרסה אחת העביר את עשרים השנים האחרונות לחייו (ולמעשה את רוב שנותיו כאדמו"ר) כשהוא מתבודד בחדרו הסגור וממאן לראות את חסידיו, כאשר רוב התקשורת שלו עם העולם החיצון התרחשה דרך נקב בדלת (את האוכל, לחם וצלחת מרק בערב, העבירה לו נכדתו בדרך-כלל). ע"פ גרסה אחרת הוא רק מאס בהמוניות וצמצם את קשריו לילדיו נכדיו ומקורביו. בחג הפסח האחרון לפני מותו יצא מחדרו אל שולחן ליל הסדר והצהיר בשמחה "שבפסח לשנה הבאה לא אשב כאן". ואכן הוא נפטר בכ"ב בשבט תרי"ט (27 בינואר 1859) בהיותו בן 72. לרוב מייחסים את אמרתו: "בעצם אין המיתה ולא כלום. רק כמו שהולכים מחדר אל חדר ובוחרים בחדר היותר יפה", למילותיו האחרונות.
[עריכה] כתביו
ע"פ המקובל בתנועת החסידות לפני מותו ציווה רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מגור לשרוף את כל כתביו, והדבר היחיד ששרד בכתב ידו הוא מכתב קצר ולא משמעותי. את אמרותיו המפורסמות ליקטו תלמידיו בספרים שונים. אולם ישנה מחלוקת בין חוקרים וחסידים האם בכלל נכתב ספר על ידו. לפי גירסה אחת החזיק הרבי מקוצק בדעה שלפיה רוב הלומדים עוסקים בש"ס רוב זמנם, וקוראים בספרים אחרים בשבת אחר הארוחה תוך כדי לכתם לישון, וספר לשינה לא היה ברצונו לכתוב. הגישה השנייה טוענת כי רבי מנחם מנדל כתב במהלך שנים ספר בשם "ספר האדם" (שלא הכיל אלא דף אחד ובו תפיסתו הרוחנית המיוחדת) שנשרף במצוותו. לפני מותו אמר: "ערב אני לכל מי שיעסוק בתורה".
[עריכה] מתלמידיו
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור.
- חתנו - רבי אברהם בורנשטיין בעל ספר "אבני נזר" ומייסד חסידות סוכטשוב.
- רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה
- ידוע שהיה קשר הדוק בין אדמו"ר "הצמח צדק" (רבי מנחם מנדל) מליובאוויטש (חב"ד) לרבי מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם ובאותו כינוי - מנחם מנדל)
- רבי חנוך העניך מאלכסנדר
- בנו רבי דוד מורגנשטיין שהמשיך את כהונת אביו בקוצק.
[עריכה] לקריאה נוספת
- עמוד האמת הספר הרשמי של תורת הרבי מקוצק
- איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה. בעריכת פנחס שדה
- אין שלם מלב שבור בעריכת שמחה רז
- אמת מקוצק תצמח
- אוהל תורה
- אמת ואמונה - קוצק
- שיח שרפי קודש
- סנה בוער בקוצק, מאיר אוריין
- כוכב השחר
- להבות קודש
[עריכה] קישורים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל מקוצק |
- אמרות הקוצקער
- ביוגרפיה מאת מאיר אוריין
- 'איש בחדר סגור' מאת פנחס שדה
- הערך מנחם מנדל מקוצק ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
