יונה בחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יונה בחור, (1928 - 1991) סופרת עבריה, מתרגמת ומבקרת. נולדה בקרית מוצקין, נפטרה בתל אביב.

הייתה בת יחידה להוריה, למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", והייתה מקורבת לחוגי השמאל.

בראשית שנות החמישים למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה והתגרשה. הייתה מעורה, עד שנות הששים, בחוגי האמנים והבוהמה. באותה תקופה החלה לפרסם ביקורות ספרים, תרגומים ודברי ספרות קצרים משלה.

יונה בחור נעלמה מחיי הספרות הציבוריים, חיתה חיי בדידות קשים, ולמעשה נשכחה מהעולם הספרותי. סמוך למותה, בשנת 1991, הסתבר למקורביה שהיא ניהלה יומנים אישיים מעניינים, במשך קרוב לשלושים שנה. לאחר מותה, בגיל 63, הסתבר שיומניה היו בעצם יצירתה הספרותית העיקרית. את יומניה ערכו והוציאו לאור הסופר והמשורר מנחם בן, ודורון קורן.

יונה בחור לא נישאה שנית ולא הקימה משפחה. וכשיצאו לאור יומניה, היא חזרה לתקופת זמן קצרה לתודעה הציבורית. חלקים מיומניה תוסכתו ושודרו ברדיו.

[עריכה] ממאמרי הביקורת שלה

דיוקנו של סופר חכם יעקב הורוביץ, מעריב, 9 במרץ 1984.
חשבתי שיופי יכול להגן עלינו, על שירת נתן יונתן, עיתון 77, מס' 68-69.
טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם, הערות לפואטיקה של אריה סיון, מאזנים, 4, תשמ"ח.
מין כנעניות, על יהושע בר יוסף, הפוטוגרף הרביעי, 1980, דבר, 27 במרץ, 1981.
מתי אני הכי הכי, על "שירי אהבה" של יונתן רטוש, מעריב, 16 בדצמבר, 1983.

[עריכה] מספריה

ארבע מחברות יומן, הוצאת ירון גולן, תל אביב, 1993.
הבובה, שבעה סיפורים קצרים, עקד, תל אביב, 1973.
ייסורי יונה בחור, ספר היומנים 1961-1991, בעריכת דורון קורן, תל אביב, 1996.
סיפורים קצרים, הבאה לדפוס - מנחם בן, תל אביב, 1993.
הקרב האחרון, מאת קורנליוס ראין, עברית - יונה בחור, תל אביב, לוין אפשטיין, 1969.
רשימות על ספרות, ירון גולן, תל אביב, 1993.