טיראניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בצורת משטר אוטוקרטי שהתקיימה ביוון העתיקה. לערך העוסק בעריצים במובן המודרני של המילה, ראו עריץ.

טיראניה היא סוג של משטר אוטוקרטי, אשר התקיים במספר רב של ערים ביוון העתיקה במשך תקופות מסוימות. בטיראניה, על כל העיר שלט שליט אחד, אשר נקרא "טיראן" - שליט יחיד ביוונית. כך, למשל, במקור היווני השם של הטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס הוא "אדיפוס טיראנוס" (שליט יחיד).

הטיראניה אינה סוג מסוים של משטר, בעל מאפיינים זהים בכל מקום ומקום, אלא צורת משטר שמאפייניה משתנים ממקום למקום. השלטון הטיראני לבש צורה אחרת בכל פוליס, ומאפייניו המסוימים נבעו מן ההיסטוריה המקומית של הפוליס והיחסים החברתיים-כלכליים שלה.

המאפיין את כל הטיראניות הוא שכל טיראן עלה לשלטון בכוח הזרוע בהפיכה בתמיכת ההמונים, כיוון את שלטונו כנגד האריסטוקרטיה ששלטה בעיר לפני כן ויצר שלטון ריכוזי. מאפיין מעניין נוסף של הטיראניות היווניות הוא, שרובן לא נמשכו מעבר לשני דורות. זאת, משום שהטיראן המייסד היה פופולרי בקרב ההמונים בשל הרפורמות שהנהיג ומשום שנלחם באריסטוקרטיה, שהעם לא אהבה, אך יורשו כבר לא יכול היה להתגאות בהישגים אלה ולכן העם התמרמר על כל פעולה מחמירה שעשה על-מנת לשמור על שלטונו. לכן רוב הטיראנים של הדור השני (והיו גם כאלה של הדור הראשון) הודחו בהפיכות דמוקרטיות - כך היפארכוס והיפיאס באתונה, וכך גם הטיראניה בקורינתוס, שנפסקה מייד עם מותו של הטיראן השני בשושלת - פריאנדרוס.

בהיסטוריה היוונית המונח "טיראן" איננו שלילי בהכרח, והטיראן הוא לא תמיד שליט רע. המונח מתייחס לכל שליט שתפס את השלטון באופן לא-חוקי - כך, למשל, היוונים היו מגדירים את נפוליון כטיראן, ואת קליגולה, אשר היה עריץ לכל דבר ועניין - לא. הפילוסופים של המאה ה-4 (אפלטון ואריסטו) רואים בטיראן מפלצת, ובמשמעות זו המונח "טיראן" נכנס לשפות המערביות - במשמעות של עריץ, שליט אכזרי ואגואיסטי שלא אכפת לו מנתיניו. חשוב לציין, כי חלק נכבד מהטיראנים היווניים לא היו כאלה.

חשיבותם של הטיראנים להיסטוריה של הערים היווניות רבה. בתקופתם הם תרמו רבות לפיתוח הייצור והמסחר בעיר שלהם וכן שימשו למעשה חוליית-מעבר בין אריסטוקרטיה לדמוקרטיה.