טוטם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טוֹטֶם הוא מושג מתחום הדתות האנימסטיות המציין עצם או מושג כלשהו, על-פי רוב בעל־חיים, בעל חשיבות דתית, אשר לו מיוחס קשר סמלי או על־טבעי על חייו של שבט, משפחה או אדם פרטי. טוֹטֶמִיזם הוא השם שניתן למערכת האמונה המבוססת על הטוטם.
על אף שהמילה מגיעה מלשונם של בני שבט צ'יפוואה האינדיאנים, המושג אינו ייחודי לתרבות האינדיאנית בלבד, וניתן לראות ביטויים של טוטמיזם בקרב הרבה אמונות קדומות של תרבויות שבטיות ברחבי העולם. הטוטם מוצג לעתים קרובות כמוליד השבט, כמייסדו, או כמעניק לו חיים- כדוגמת האגדה על הזאבה שהניקה מדדיה את רמוס ורומולוס, מייסדי רומא. יש הרואים ביחוס בעלי־החיים השונים לשבטי ישראל בברכת יעקב (בראשית מט) כשריד לתפיסות טוטמיסטיות קדומות.
למרות שהטוטם נחשב כקדוש ולכן לרוב אסור בפגיעה, טקסים טוטמיסטים מסוימים מתבססים דווקא על הריגה ואכילה של בשר חיית הטוטם, על־מנת לזכות בכוחה, ולחיזוק הקשר המיסטי איתה.
בקרב שבטים אינדיאנים באזור צפון מערב אמריקה הצפונית, הייתה נפוצה האמונות של גילוף עמודי טוטם- עמודי עץ עצומי ממדים שייצגו, בין סמלים נוספים, את הטוטם של השבט.
הסוציולוג אמיל דורקהיים החזיק בהשערה שהטוטמיזם הוא אמונתו הראשונית והקדומה ביותר של התרבות האנושית, והיא הבסיס מנו התפתחתו הדתות השונות.
זיגמונד פרויד, בספרו "טוטם וטאבו", טען שלטוטם השבטי יש חשיבות במניעת גילוי עריות, בהתבסס על מחקרים על מנהגי השבטים של ילידי אוסטרליה, המונעים זיווג בין שני אנשים בני משפחות קרובות בעלות אותו הטוטם.
