חסידות סלונים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות סלונים היא חצר חסידית הנקראת על שמה של סלונים, עיר במערב בלארוס. חסידות זו נחשבת לאחד הזרמים הידועים והיחודיים שבתנועת החסידות. שושלת אדמור"י סלונים נמשכת למעלה מ-150 שנים. כלכל חצר חסידית, גם לחצר זו מאפיינים יחודיים משלה, כאשר הדגש הגדול מושם על אמונה ושפלות (ענווה). אחד מאבות שושלת זו ביטא זאת כשאמר: "כל חבורה(= קבוצה) יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה ושפלות".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] הקמת החסידות
חסידות סלונים קמה בשנת תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ"ט אייר ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג הראשון (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר ומקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע יסוד העבודה העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. הרב ויינברג נפטר בי"א בחשון תרמ"ד (1883).
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן) רבי שמואל וינברג אשר כיהן כאדמו"ר 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט תרע"ו (1916) בורשה.
לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמורי"ם. בנו בכורו רבי יששכר לייב וינברג המשיך את דרכו של אביו בעיר סלונים, ונפטר בכ"ח ניסן שנת תרפ"ח (1928) (כשאת מקומו תפס בנו רבי אברהם יהושע העשיל וינברג אשר עלה ארצה בשנת התרצ"ה 1935 והתיישב בתל אביב). גם אחיו הצעיר, רבי אברהם וינברג השני, שימש כאדמו"ר, לאחר שהעתיק את מקום מגוריו לעיירה ביאליסטוק ואח"כ לעיירה באראנוביץ. שם הוא הקים מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד. רבי אברהם וינברג השני נפטר בסלונים בא' באייר תרצ"ג (1933).
בנו של רבי אברהם וינברג היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שכונה גם "האדמו"ר הצעיר". הוא המשיך את השושלת למרות גילו הצעיר והוכתר לאדמו"ר עוד טרם נישואיו. ימי כהונתו של האדמו"ר הצעיר לא ארכו. מלחמת העולם השנייה הכתה קשות בעדת חסידי סלונים שנכחדה כמעט כליל, כולל האדמו"ר. על פי עדויות ניצולים, האדמו"ר נרצח בו' חשון תש"ד (1943).
[עריכה] לאחר השואה
לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים סלונים (קסטילניץ) אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת תשי"ד (1953).
בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, הרב אברהם וינברג, זימן בשנת תרל"ג (1873) כמה מנכדיו, ובהם את רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג ואחדים מחסידיו וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של חסידות סלונים. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן באותם ימים היו תנאי החיים בארץ ישראל קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק הארי של החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין שהוא נטע שנים קודם לכן בטבריה. חסידי סלונים רואים בכך עובדה ניסית וראיה נבואית של רבם.
לאחר פטירתו של רבי מרדכי חיים סלונים, החסידים בחרו לאדמו"ר את רבי אברהם וינברג השלישי, בנו של רבי נח וינברג ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנה ושיקם הלכה למעשה את חסידות סלונים מהריסותיה והוביל את חסידות סלונים להיות חסידות חשובה ומשפיעה. כן היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר "מועצת גדולי התורה". רבי אברהם וינברג השלישי נפטר בי"ב בסיון תשמ"א (1981).
[עריכה] חסידות סלונים בדורנו
חסידות סלונים התפלגה בסוף תקופת כהונתו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג השלישי.
מחנה אחד הכתיר את אדמו"רו הנוכחי רבי אברהם וינברג הרביעי, חתנו של רבי שמואל וינברג, בנו של רבי אברהם וינברג השלישי. הוא מכהן כנשיא מוסדות חסידי סלונים "באר אברהם". על אף היותו צעיר בימים ראו בו החסידים את הראוי לכהונה זו והכתירוהו כאדמו"ר לאחר פטירת רבי אברהם וינברג השלישי. תקופת כהונתו מתאפיינת בהקמת קהילות של חסידי סלונים בערים רבות בארץ ישראל וברחבי תבל. מלבד נקודות קהילתיות, ישיבות ומוסדות חינוך שקיימים בערים החרדיות בישראל, קיימות קהילות סלונים בארצות הברית, אנגליה (לונדון), בלגיה ושווייץ. אחד ממאפייני פלג זה הוא השאיפה לשחזור אופי ומנהגי חסידות סלונים בעבר. בין השאר הוא מקפיד לכתוב את שם החסידות באל"ף - "סלאנים". שוני זה הפך עם הזמן לאחד מסימני הזיהוי של פלג זה, לעומת הפלג השני הנוהג לכנות את עצמו "סלונים".
המחנה השני הכתיר לעצמו כאדמו"ר את רבי שלום נח ברזובסקי חתנו של רבי אברהם וינברג השלישי עוד בחיי חמיו. בחיי חמיו עמד משך שנים רבות בראש ישיבת "בית אברהם" של חסידי סלונים, כיהן כחבר הנהלת החינוך העצמאי וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. סדרת הספרים שחיבר, נתיבות שלום פירסמה את שמו מחוץ לחוגי החסידות, והביאה חסידים חדשים לחסידות. לחסידות שלו קהילות מפוזרות בעיקר בארץ ישראל, בירושלים, בני ברק, קרית גת, ביתר עילית, חזון יחזקאל, עמנואל. רבי שלום נח ברזובסקי נפטר ביום ז' באב תש"ס. ממשיך דרכו הוא בנו, רבי שמואל ברזובסקי, המכהן כאדמו"ר מסלונים וכנשיא מוסדות ישיבת "בית אברהם".
