מועצת גדולי התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מועצת גדולי התורה היא הסמכות העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

[עריכה] הקמת המועצה

מועצת גדולי התורה הוקמה כפועל יוצא מהקמתה של תנועת אגודת ישראל עליה הוכרז בקטוביץ' בשנת תרע"ב (1912). בראשות המועצה עמדו גדולי הרבנים של הדור ההוא, בהם האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת, החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ועוד.

אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה בשנת תרצ"ז (1937), כאשר חברי המועצה החליטו לתמוך בהצהרת בלפור לחלוקת ארץ ישראל.

במדינות השונות בהן הייתה קיימת תנועת אגודת ישראל הוקמו מועצות גדולי תורה מקומיות, בנוסף למועצה של אגודת ישראל העולמית. כך, למשל, שימש הרב דוד שפרבר כראש מועצת גדולי התורה ברומניה עד שעלה לארץ ישראל והצטרף למועצה בארץ.

[עריכה] מועצת גדולי התורה כיום

מועצת גדולי התורה היא כיום הסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. היא קובעת את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשת להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בארץ ישראל ואשר נוגעים לאגודת ישראל. נשיא מועצת גדולי התורה כיום הוא האדמו"ר מויז'ניץ, הרב משה יהושע הגר, וחברים בה האדמו"רים מגור, סדיגורא, בוסטון, מודז'יץ, ערלוי והרב בנימין זילבר. החלטות המועצה מתקבלות עפ"י רוב, וסדר היום נקבע על ידי הנשיא ומזכיר המועצה. בשנים האחרונות ממעטת מועצת גדולי התורה להתכנס בפועל, ואת רוב החלטות מקבל האדמו"ר מגור בעצמו.

בשנת תשמ"ח (1988), עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה למפלגת דגל התורה. בראשה עמד הרב שך, וכיהנו בה רוב ראשי הישיבות והאדמו"ר מבעלזא. כיום עומד בראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, וחברים בה הרבנים: משה שמואל שפירא, מיכל יהודה לפקוביץ', שמואל אוירבך, נתן צבי פינקל, צבי מרקוביץ', גרשון אדלשטיין.