חוק גרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק גרים (ידוע גם כמעתק ההגאים הגרמאני הראשון) הוא מעתק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה; ניסוחו היווה נקודת מפנה בהתפתחות הבלשנות ואִפשר את יצירתן של שיטות מתודולוגיות קפדניות במחקר ההיסטורי של הבלשנות. החוק התגלה על-ידי פרידריך פון שלגל ב-1806 וראסמוס כריסטיאן ראסק ב-1818. ב-1822 הרחיב יעקוב גרים את החוקים האלה ויישם אותם על השפה הגרמנית בספרו Deutsche Grammatik ("דקדוק גרמני"). חוק גרים, או חוק ראסק-גרים, כפי שהוא מכונה לעיתים, קובע סדרה של התאמות בין עיצורים פוצצים וחוככים בשפות גרמאניות מוקדמות לבין העיצורים הפוצצים בשפות הודו-אירופיות אחרות. גרים השתמש בדוגמאותיו בעיקר בלטינית וביוונית.
חוק גרים, באופן בו הוא מנוסח כיום מתאר את התפתחות העיצורים מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות ההודו-אירופיות) לפרוטו-גרמאנית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות הגרמאניות). הוא מורכב משלושה חלקים שמהווים שלושה שלבים עוקבים ב"מעתק שרשרת":
- עיצורים פוצצים בלתי-קוליים (אטומים) בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים חוככים בלתי-קוליים.
- עיצורים פוצצים קוליים בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים פוצצים בלתי-קוליים.
- עיצורים פוצצים קוליים מנושפים בפרוטו-הודו-אירופית הופכים לבלתי-מנושפים.
[עריכה] פירוט החוק
שינויים המתרחשים בעקבות חוק גרים מסתירים לפעמים את השפעת החוק עצמו. להלן מספר דוגמאות שממחישות את החוק:[1]
| שלב | שינוי | דוגמאות גרמאניות (לאחר השפעת המעתק) | דוגמאות לא-גרמאניות (ללא השפעת המעתק) |
|---|---|---|---|
| 1 | *p→f | אנגלית: foot; הולנדית: voet; גרמנית: Fuß; גותית: fōtus; איסלנדית: fótur; דנית: fod; נורבגית; שבדית: fot | יוונית עתיקה: πούς (pūs); לטינית: pēs; סנסקריט: पाद (pāda); ליטאית: pėda |
| *t→þ | אנגלית: third; גרמנית עילית עתיקה: thritto; גותית: þridja; איסלנדית: þriðji | יוונית עתיקה: τρίτος (tritos); לטינית: tertius; גאלית treas; ליטאית: trys | |
| *k→h | אנגלית: hound; הולנדית: hond; גרמנית: Hund; גותית: hunds; איסלנדית, פארואזית: hundur; דנית, נורבגית, שבדית: hund | יוונית עתיקה: κύων (kýōn); לטינית: canis; גאלית: cú | |
| *kʷ→hw | אנגלית: what; גותית: ƕa';' הולנדית: wat; איסלנדית hvað; דנית hvad | לטינית: quod; גאלית ciod | |
| 2 | *b→p | אנגלית: peg | לטינית: baculum |
| *d→t | אנגלית: ten; הולנדית: tien; גותית: taíhun; איסלנדית: tíu; דנית, נורבגית: ti; שבדית: tio | לטינית: decem; גאלית deich; ליטאית: dešim | |
| *g→k | אנגלית: cold; הולנדית: koud; גרמנית: kalt; איסלנדית: kaldur; דנית: kold; שבדית: kall | לטינית: gelū | |
| *gʷ→kw | אנגלית: quick; גותית: qius; איסלנדית: kvikur | לטינית: vivus 'חי'; יוונית: βίος (bios) 'חיים'; גאלית beò 'חי'; ליטאית: gyvas, guvus | |
| 3 | *bʰ→b | אנגלית: brother; הולנדית: broeder; גרמנית: Bruder; גותית: broþar; איסלנדית: bróðir; דנית, שבדית: broder | יוונית עתיקה: φρατήρ (phrātēr); סנסקריט: भ्राता (bhrātā); ליטאית: brolis |
| *dʰ→d | אנגלית: door; פריזית: doar; הולנדית: deur; גותית: daúr; איסלנדית: dyr; דנית, נורבגית: dør; שבדית: dörr | יוונית עתיקה: θύρα (thýra) | |
| *gʰ→g | אנגלית: goose; פריזית: goes; הולנדית: gans; גרמנית: Gans; איסלנדית: gæs; פארואזית: gás; דנית, נורבגית, שבדית: gås | יוונית עתיקה: χήν (khēn) | |
| *gʷʰ→gw |
השינויים הללו סדירים להפליא. כל שלב כולל שינוי בודד ויחיד, אשר חל באופן שווה על העיצורים השפתיים p, b, bʰ, f ומקביליהם השיניים t, d, dʰ, þ, הוילוניים k, g, gʰ, h והווילוניים המעוגלים kʷ, gʷ, gʷʰ, hw.
השלב הראשון השאיר את מאגר הפונמות של השפה ללא עיצורים פוצצים לא-קוליים, השלב השני מילא את הפער הזה אך יצר אחד חדש, וכך הלאה עד לסוף השרשרת.
[עריכה] יוצאי דופן
הפוצצים הלא-קוליים לא הפכו לחוככים אם הם באו לאחר s*. להלן מספר דוגמאות לכך:
| שינוי | דוגמאות גרמאניות | דוגמאות לא-גרמאניות |
|---|---|---|
| *sp | אנגלית: spew; גותית: speiwan; הולנדית: spuien | לטינית: spuere |
| *st | אנגלית: stand; הולנדית: staan; גרמנית: stehen; איסלנדית: standa; נורבגית: stå | לטינית: stāre |
| *sk | ||
| *skʷ |
באופן דומה, t* לא הפך לחוכך אם לפניו היו p, *k*, או kʷ*. הפוצץ שקדם לו אכן הפך לחוכך, לפי הכללים. לפעמים נושא זה מנותח בנפרד במסגרת מה שלעתים מכונה חוק הנישוף הגרמאני.
| שינוי | דוגמאות גרמאניות | דוגמאות לא-גרמאניות |
|---|---|---|
| *pt→ft | גותית: hliftus "גנב" | יוונית עתיקה: κλέπτης (kleptēs) |
| *kt→ht | אנגלית: eight; הולנדית: acht; פריזית: acht; גרמנית: acht; גותית: ahtáu | יוונית עתיקה: οκτώ (oktō); לטינית: octō |
| *kʷt→h(w)t |
חוק גרים יוצא-דופן בכך שהוא מתקיים כמעט בכל המקרים. עם זאת, קבוצת יוצאי-דופן שלא עמדה בתנאיו של חוק גרים התריסה בפני הבלשנים במשך עשרות שנים. היא הוסברה באופן מבריק על-ידי הבלשן הדני קארל ורנר (ראו: חוק ורנר).
גרים גילה מאוחר יותר מעתק הגאים נוסף ("מעתק ההגאים הגרמאני השני", או מעתק ההגאים של הגרמאנית העילית), העוסק במערכת העיצורים של הגרמאנית העילית.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הכוכביות פירושן צורה משוחזרת / צורה לא תקנית. מאחר ואין עדויות כתובות של השפה הפרוטו-גרמאנית, לא יודעים איך היא נהגתה ובלשנים שיחזרו אותה על ידי השוואה בין השפות הגרמאניות לשאר השפות ההודו-אירופיות. מכיוון שזו רק צורה משוחזרת ואין ודאות שהיא אכן הצורה המקורית, היא מסומנת בכוכבית.
