הרולד יורי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרולד קלייטון יורי (29 באפריל, 1893 - 5 בינואר 1981) כימאי אמריקאני. ערך מחקר פורץ דרך על איזוטופים אשר זיכה אותו בפרס נובל לכימיה בשנת 1934. נטל חלק מרכזי בפיתוח פצצת האטום ונחשב לאחד ממייסדי חקר ראשית החיים.
[עריכה] ביוגרפיה
יורי נולד בוולקרטון, אינדיאנה בארצות הברית. הוא סיים תואר ראשון בזאולוגיה באוניברסיטת מונטנה בשנת 1917 ולאחר מכן עבד במחקר כימי בתעשייה וכמדריך באוניברסיטה. במהלך השנים 1921-1923 למד לדוקטורט בכימיה באוניברסיטת ברקלי. את עבודת הדוקטורט בחקר תרמודינמיקה, הכין תחת הנחייתו של גילברט לואיס. לאחר מכן ביצע יורי השתלמות פוסט-דוקטורט על מבנה האטום, במכון לפיזיקה תאורטית בקופנהגן, תחת הנחייתו של נילס בוהר. יורי חזר לארצות הברית והחל לעבוד כמרצה וחוקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס, ומשנת 1929 באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1934 הוא מונה לפרופסור לכימיה. בתקופה זו כתב יורי, בשיתוף עם ארתור רוארק, את הספר "אטום, קוונטה ומולקולות", אחד מהטקסטים החלוצים על מכניקת הקוונטים.
התעניינותו של יורי במבנה האטום, הובילה אותו לחקר איזוטופים. הוא ביצע זיקוק חוזר ונשנה של מימן נוזלי ובכך היה הראשון לבודד דגימה של דאוטריום (איזוטופ כבד של מימן). בהסתמך על תגליתו זו הוא הוכיח את קיומם של מים כבדים, תגלית אשר בזכותה הוענק לו פרס נובל לכימיה בשנת 1934.
במהלך מלחמת העולם השנייה היה יורי אחראי על המחקר המלחמתי של פצצת האטום באוניברסיטת קולומביה ונטל חלק בפרויקט מנהטן, בו סייע בפיתוח שיטות להעשרת אורניום, ובייחוד שיטת הדיפוזיה הגזית.
לאחר המלחמה, עבר יורי לכהן כפרופסור במכון למחקר גרעיני באוניברסיטת שיקגו ובשנת 1958 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו, עד לפרישתו.
בשנותיו המאוחרות עסק יורי בחקר ראשית החיים וקוסמוכימיה, ענף מדעי חדש, אשר יורי נחשב לאדם שהעניק לו את שמו. בין מחקריו החשובים בתחום נמנים חקר השכיחות של איזוטופי חמצן ביקום וחקר התפתחות והאבולוציה של הכוכבים. עבודתו זו מסוכמת בספר "פלנטות: מוצאן והתפתחותן" מ-1952. בהמשך לעבודתו זו, העלה יורי את התאוריה כי האטמוספרה על כדור הארץ הקדמון הייתה אטמוספרה מחזרת, המורכבת ממתאן, אמוניה ומים, בדומה לאטמוספירה בענקי הגז, דוגמת צדק. השערה זו נתגלה כמוטעית מאוחר יותר וכיום מקובל כי האטמוספירה על כדור הארץ הקדמון הייתה אטמוספרה חצי-מחזרת. אולם, על סמך השערתו זו ביצע יורי יחד עם הסטודנט שלו, סטנלי מילר, ניסויים פורצי דרך, המדמים את הסביבה אשר על פי ההשערות באותה תקופה שררה על כדור הארץ הקדמון, במטרה לבחון האם חיים יכלו להווצר באופן ספונטני בסביבה זו. בניסויים אלו מילר ויורי הדגימו הווצרות ספונטאנית של תרכובות אורגניות מורכבות מחומרי מוצא פשוטים. מילר הראה כי חומצות אמינו, חומר המוצא לחלבונים, יכולות להווצר מתערובת של מתאן, אמוניה, מים ומימן.
יורי מת בקליפורניה ונקבר באינדיאנה.
הקודם: אירווינג לנגמויר |
פרס נובל לכימיה 1934 |
הבא: פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי |