הקטור ברליוז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואי הקטור ברליוז (Louis Hector Berlioz) (נולד ב-11 בדצמבר 1803, נפטר ב-8 במרץ 1869) היה מלחין צרפתי מהתקופה הרומנטית, הידוע בעיקר בזכות הסימפוניה הפנטסטית שהלחין ב-1830, ובזכות הרקוויאם שהלחין ב-1837.
[עריכה] ביוגרפיה
לואי הקטור ברליוז Louis Hector Berlio נולד בצרפת בדצמבר 1803. אביו שהיה רופא, שלח אותו ללמוד רפואה בפריז כשהיה בן 18, אך הקטור הצעיר לא אהב את לימודי הרפואה ונטש אותם למרות התנגדות אביו. שנה לאחר מכן עבר ללמוד קומפוזיציה ואופרה בקונסרבטוריון של פריז.
בגיל 23 התאהב ברליוז בשחקנית השייקספירית הנרייט סמית'סון. משסרבה לחיזוריו, שקע בדיכאון. ב-1830 בוצעה לראשונה היצירה שכתב בהשראתה: הסימפוניה הפנטסטית. יצירה בת 5 פרקים זו נחשבת ליצירתו החשובה ביותר. לאחר פרסום היצירה נסע ברליוז לרומא. כשחזר כעבור שנתיים פגש את סמית'סון באולם הקונצרטים בזמן ביצוע הסימפוניה הפנטסטית, ולאחר תקופה קצרה התחתנו. למרבה האירוניה - נישואים אלו לא החזיקו זמן רב ולאחר שנים מספר הזוג נפרד. ברליוז התחתן שנית לאחר מספר שנים, עם אישה בשם מרי רייקו.
ב-8 במרץ 1869 נפטר ברליוז, ונקבר לצד שתי נשותיו.
[עריכה] סגנון ומורשת מוזיקאלית
סגנונו של ברליוז אופייני לתקופה הרומנטית (המאה ה-19) - הבעה והחצנה של רגשות, חשיבות גדולה מאוד לאפקטים תזמוריים ולחומר המוזיקלי, והזנחה מסוימת של צורות ארגון החומר שהיו מקובלות בתקופה הקלאסית.
תרומתו הגדולה ביותר של ברליוז לעולם המוזיקה הוא מחקרו בתחום התזמור. ברליוז היה הראשון שכתב ספר מפורט על צורות תזמור במוזיקה. יצירותיו ידועות בתזמורים גראנדיוזיים (לעיתים עד כדי הגזמה). נטייתו הברורה הייתה ליצור צליל תזמורתי מאסיבי, אך בחלק מיצירותיו (למשל בפתיחת הפרק הראשון של הסימפוניה הפנטסטית) הוא מוכיח שהוא מסוגל לתזמר גם באופן מינימאליסטי ואינטימי יותר.
חידוש חשוב נוסף שהביא עמו ברליוז הוא ה"אידיאה פיקס" - מוטיב מוזיקאלי בעל משמעות סמלית ביצירה, החוזר בכל פעם ב"לבוש" אחר. ה"אידיאה פיקס" הופיע לראשונה בסימפוניה הפנסטית וסימל את אהובתו של גיבור העלילה, השבה ונגלית אליו בהזיותיו.
