הקוטב הדרומי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקוטב הדרומי הוא הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ כפי שמוגדר על ידי כמה שיטות.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקוטב הדרומי הגאוגרפי
הקוטב הדרומי הגאוגרפי הוא הנקודה שבה ציר סיבוב כדור הארץ חותך את פני האדמה. זוהי הנקודה אליה מתייחסים כאשר מזכירים את הקוטב הדרומי ללא פירוט נוסף.
האנשים הראשונים שהגיעו לקוטב הדרומי היו רואלד אמונדסן והמשלחת שלו ב-14 בדצמבר 1911. מתחרהו הראשי של אמונדסן, רוברט פלקון סקוט הגיע לקוטב כחודש מאוחר יותר. בדרכם חזרה מתו סקוט וארבעת אנשי צוותו מרעב וקור קיצוני. אחריהם ביקרה בקוטב משלחת בראשות הילארי ואחר כך משלחת של פוקס. מאז היו מסעות רבים לקוטב הדרומי. האדמירל האמריקאי ריצ'רד בירד הפך ב-29 בנובמבר 1929 לאדם הראשון שטס מעל הקוטב הדרומי.
באזור הקוטב הדרומי נמצאת תחנה המאוישת באופן קבוע על ידי חוקרים ואנשי תחזוקה. התחנה הנקראת על שם אמונדסן וסקוט הוקמה ב-1958 שנקראה השנה הגאופיזית הבינלאומית.
כיום, יבשת אנטארקטיקה נמצאת מעל הקוטב הדרומי, אולם זה לא היה כך לאורך כל ההיסטוריה של כדור הארץ, בשל נדידת היבשות. ההטל של הקוטב הדרומי הגאוגרפי לתוך השמיים מגדיר את הקוטב השמיימי.
[עריכה] הקוטב הדרומי הגאומגנטי
הקוטב הדרומי הגאומגנטי הוא אחד משני הקטבים המגנטיים של השדה המגנטי של כדור הארץ. הוא נמצא ליד הקוטב הדרומי הגאוגרפי, אך מיקומו המדויק נע באופן הדרגתי. הקוטב הדרומי המגנטי מכונה כך בשל קרבתו לקוטב הדרומי הגאוגרפי; אך במובן מגנטי, הוא דווקא קוטב צפוני. הקוטב הדרומי של המגנט נמשך לקוטב הצפוני של מגנטים אחרים; הקוטב הדרומי של מגנט מרחף (כמו, למשל, במצפן) יצביע לכיוון הקוטב דרומי הגאומגנטי.
[עריכה] הקוטב הדרומי המגנטי
הקוטב הדרומי המגנטי הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הדרומי הגאוגרפי שבה קווי השדה של השדה המגנטי של כדור הארץ מצביעים ישירות לאדמה. הוא לא חופף לקוטב הדרומי הגאומגנטי.
ב-16 בינואר 1909 משלחת בראשות ארנסט שקלטון מצאה את הקוטב הדרומי המגנטי.
[עריכה] הקוטב הדרומי הלא-נגיש
נמצא ב-85°50' דרום, 65°47' מזרח, בשטחה של היבשת האנטארקטית. זו הנקודה הרחוקה ביותר מהים הדרומי. משלחת סובייטית הגיעה אליו לראשונה בשנת 1957. הם הקימו שם את תחנת סובטצקייה (Sovetskaya) ואיישו אותה במהלך הקיץ הדרומי של 1957 - 1958.
