הנציב העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הנציב העליון הוא תואר שניתן, בין היתר, לנציג שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטנה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920 - 1948) על ארץ ישראל. הנציבים שמונו שוכנו בארמון הנציב בירושלים והיו בידיהם סמכויות פורמאליות לשלוט ביושבי הארץ, הם היו כפופים ומונו על ידיו של שר המושבות שישב בלונדון ולפרלמנט הבריטי, על אף הסמכויות הביצועיות התפקיד היה בעיקר ייצוגי ונועד לשמש חותמת גומי ומנחה לכוחות הצבא והמשטרה שישבו בארץ.

בתקופה זו משלו בארץ שבעה נציבים, ואלו הם:

הנציבים הבריטים
שם	תקופת הנציביות	הערות
הרברט סמואל	1920 - 1925	היהודי הראשון (שאיננו מומר כבנימין ד'יזראלי) ששימש כשר בממשלת בריטניה. מינויו כנציב העליון הראשון בארץ ישראל נתקבל ביישוב בהתלהבות וניתן לו הכינוי "הראשון ביהודה". הרברט סמואל הכריז על ירושלים כבירת ארץ ישראל המנדטורית וקבע את מושבו בארמון הנציב בירושלים, אך דווקא בשל היותו יהודי השתדל להיות נייטרלי בסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל וגרם לאכזבה ביישוב. הוא מינה כמופתי את חאג' אמין אל חוסייני. במאורעות תרפ"א הורה על הפסקה זמנית של העלייה. העובדה כי בימיו כנציב נקרעה עבר הירדן מתחום ארץ ישראל המנדטורית חיזקה תחושת אכזבה זו ביישוב.
הרברט פלומר	1925 - 1928	איש צבא בריטי בדרגת פילדמרשל. שירת כנציב עליון בתקופה של שקט יחסי ששרר בארץ לאחר מאורעות תרפ"א ולפני מאורעות תרפ"ט. תרומתו לשמירת שקט זה הייתה ניכרת. יחסו ליישוב היה הוגן. בתקופתו הכיר השלטון המנדטורי בכנסת ישראל. בימי המשבר הכלכלי העולמי של שנת 1927 העניק תמיכה כלכלית ליישוב. יחד עם זאת הקפיד לשמור על נייטרליות ביחסו ליהודים ולערבים.
ג'ון צ'נסלור	1928 - 1931	אריסטוקרט וקצין שעבר לשירות הקולוניאלי הבריטי ולאחר 17 שנות שירות, נתמנה לנציב העליון על ארץ ישראל. יחסו היה אוהד לערבים. בימי כהונתו התחוללו מאורעות תרפ"ט העקובים מדם.
ארתור ווקופ	1931 - 1938	הנציב העליון האוהד ביותר של היישוב והתנועה הציונית. בתקופת כהונת התרחשה העלייה החמישית שהביאה להתפתחות כלכלית וחברתית רבה ביישוב. ווקופ עודד את העלייה והיה מקובל על הנהגת היישוב, עמה קשר קשרים. במהלך כהונתו בשנת 1936 החלו מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, שהיו התקפה על היישוב ומרד כנגד השלטון הבריטי והוא נקט נגדו בצעדים נמרצים.
הרולד מקמייקל	1938 - 1944	הנציב העליון העויין ביתר את היישוב ואת התנועה הציונית. איש השירות הקולוניאלי הבריטי ששירת שנים רבות באפריקה, מהן עשר שנים בסודאן והפך לפרו ערבי. את העניין היהודי לא הכיר כלל וראה ביהודים נטע זר במזרח התיכון. לא נעתר לבקשת חנינה על חייו של עולה הגרדום שלמה בן יוסף ותחת שלטונו הרגו אנשי המשטרה הבריטית את מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר). סירב להתיר את כניסתה של אוניית המעפילים סטרומה לארץ והיא נאלצה לחזור לים השחור, שם טבעה על 769 המעפילים שעל סיפונה, שהיו פליטי חרב משואת יהודי רומניה. סמוך לסוף תקופת כהונתו התנקשו אנשי הלח"י בחייו אך הוא ניצל.
ג'ון ורקר (לורד גורט)	1944 - 1945	לורד גורט היה גנרל בריטי שפיקד על חיל המשלוח הבריטי בצרפת בראשית מלחמת העולם השניה. פיקד על הפינוי מדנקירק. בשנת 1943 הוענקה לו דרגת פילדמרשל. בשנת 1944 נתמנה לנציב העליון על ארץ ישראל. שימש בתפקיד כשנה. לא הותיר רושם של ממש בתפקידו, אותו עזב בשל מצב בריאותו הלקוי.
אלן קנינגהם	1945 - 1948	הנציב העליון האחרון. גנרל בריטי שזכה לתהילה על שחרור אתיופיה מידי האיטלקים. עלה בגורלו להיות הנציב העליון האחרון בקץ שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל. החלטתו שלא להענות לדרישת הצבא הבריטי לפנות את ירושלים בחודשי המנדט האחרונים הייתה מכרעת לגבי גורל העיר ומנעה השתלטות ערבית על העיר לפני הכרזת המדינה.