הנריק וייניאבסקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנריק וייניאבסקי (10 ביולי 1835 - 31 במרץ 1880), מלחין וכנר פולני.
וייניאבסקי נולד בעיר לובלין בפולין. אימו הייתה פסנתרנית ועודדה אותו בנגינה בכינור. כבר בגיל צעיר נתגלה כישרונו ככנר. בגיל 8 נבחן והתקבל לקונסרבטוריון של פריז. בגיל 13 סיים את הקונסרבטוריון והחל לתת קונצרטים בליווי אחיו הפסנתרן, יוזף.
בשנת 1860 נענה להזמנתו של אנטון רובינשטיין ועבר להתגורר בסנקט פטרבורג במשך 12 שנים. הוא שימש כמורה מבוקש בקונסבטוריון שנוסד על ידי רובינשטיין, והיה הכנר האישי של הצאר הרוסי.
בשנת 1872 התחיל יחד עם אנטון רובינשטיין במסע קונצרטים בעולם, שכלל גם את צפון אמריקה. ב-1875 חזר לבריסל למשרת פרופסור לכינור בקונסבטוריון, כממשיכו של הכנר המפורסם אנרי וייטאן. כעבור שנתיים המשיך את מסעות הקונצרטים שלו ברחבי אירופה למרות בריאותו הרופפת.
באחד הקונצרטים שלו בברלין נתקף בכאבים ונאלץ להפסיק את הקונצרט. הכנר המפורסם יוזף יואכים שהיה באולם קפץ לבמה, לקח מוייניאבסקי את הכינור והמשיך את הקונצרט לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של הקהל על המחווה הספונטנית הזאת של ידידות אמיתית.
ב-31 במרץ 1880 נפטר וייניאבסקי מהתקף לב במוסקבה ונקבר בוורשה.
משנת 1952 מתקיימת כל 5 שנים תחרות בינלאומית לכנרים על שם הנריק וייניאבסקי.
[עריכה] יצירותיו של וייניאבסקי
וייניאבסקי חיבר את כל יצירותיו לכינור הן בליווי פסנתר והן בליווי תזמורת.
הוא חיבר 2 קונצ'רטי לכינור ותזמורת:
- קונצ'רטו מס' 1 לכינור ותזמורת בפה דיאז מינור אופוס 14
- קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 2 ברה מינור אופוס 22.
שאר יצירותיו הן קטעים קצרים לכינור בליווי פסנתר או תזמורת. מתוכם מפורסמים:
- פולונז בריאנט אופוס 4
- סקרצו-טרנטלה אופוס 16
- אגדה אופוס 17
