המעי הדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בגוף האדם, המעי הדק הוא חלק המעי המתחיל ביציאה מן ההקיבה ומסתיים במעי הגס. המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול. זהו צינור מפותל, אורכו הממוצע הינו כ-9-7 מ', קוטרו כ-3 ס"מ, יש לציין כי הגודל אינו אחיד בכל הגילאים, והוא ממלא את רוב חלל הבטן. המעי הדק מתחלק לתריסריון, מעי ריק ומעי עקום.

למעי הדק שני תפקידים עיקריים:

• עיכול כימי של המזון - פחמימות, חלבונים ותחילת עיכול השומנים הקשים לעיכול הגוף בשלב זה ואינם נספגים בחלק זה, אלא רק במעי הגס וזאת לאחר שהפכו לחומצות השומניות - יחידות הבניין שלהם במהלך דרכם במעי הדק, זאת בעיקר בתריסריון שאליו מוזרמים מיצי מרה מהכבד ולהם תפקיד חשוב בפירוק השומן.
• ספיגה של יחידות הבניין הללו אל הדם.

למעי הדק מבנה מיוחד המאפשר לו למלא תפקידים אלו. שטח הפנים של המעי הדק מוגדל על-ידי בליטות דמויות-אצבע הנקראות סיסים.

במעי הדק מתרחש סיום תהליך הפירוק של חומרי המזון. המזון שוהה בתוך המעי הדק כ-3 שעות. במשך זמן זה נשלם עיכולם של חומרי המזון למיניהם.

בתריסריון, שהוא חלקו העליון של המעי הדק, נפתחות שתי בלוטות המפרישות מיצי עיכול ואנזימים. בתוך התריסריון נעכל המזון בהשפעת מיץ המרה ומיץ הלבלב. מיץ הלבלב מכיל אנזימים המפרקים פחמימות, שומנים וחלבונים:

• פחמימות: מתפרקות על ידי אנזימים לחד סוכרים
• חלבונים : מתפרקים על ידי אנזימים לחומצות אמינו.
• שומנים: מתפרקים על ידי אנזימים לגליצרול וחומצות שומניות. מיץ המרה המופרש על ידי הכבד, מכיל מלחי מרה ההופכים את השומנים שבמזון לתחליב ומאפשרים לאנזימים מפרקים לפעול.