היקיקומורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

היקיקומורי (引きこもり, רומאג'י: Hikikomori) היא תופעה שבה נער (או נערה) יפני מבודד עצמו מפני החברה על ידי הסתגרות בחדר שבבית הוריו - חדר השינה שלו או חדר אחר - למשך חודשים ואף שנים.

היקיקומורי (מיפנית: להישאר בבית), מכונה גם הדילמה היפנית. המילה "היקיקומורי" משמשת כשם תואר (לדוגמה: יושי הוא היקיקומורי) וגם כשם עצם (לדוגמה: ביפן יש אלפי היקיקומורי). משרד הבריאות היפני קבע שאדם נחשב להיקיקומורי אם הוא מבודד עצמו חברתית בבית הוריו למשך תקופה של למעלה משישה חודשים. אך כאמור, במקרים רבים נמשכת התבודדותו של ההיקיקומורי שנים.

[עריכה] שכיחות התופעה

לפי הערכת הפסיכולוג סאיטו טאמאקי (Saito Tamaki) שטבע את מונח ההיקיקומורי לראשונה, נמצאים ביפן כמיליון אנשים במצב היקיקומורי, דהיינו 20% מהנערים היפנים, או 1% מכלל האוכלוסייה. מנגד, סקר שנערך על ידי משרד הבריאות היפני מעריך את מספרם של ההיקיקומורי בכ- 50,000 בלבד. מסיבות של אובייקטיביות הצדדים המעריכים והקושי לערוך סקר כשאוכלוסיית היעד מבודדת את עצמה מהחברה, מעריכים שהמספר האמיתי נמצא בין שתי הערכות קיצוניות אלה.

למרות שנראה שהתופעה פוגעת בגברים ונשים באופן שווה, המקרים המדווחים הם לרוב של גברים הסובלים מהיקיקומורי, בדרך כלל הבן הבכור במשפחה, זאת בשל גורמים סוציולוגים המאפיינים את החברה היפנית.

[עריכה] מהלך התופעה

התהליך המוביל להיקיקומורי מתחיל בדרך כלל בכך שהנער נמנע מלפקוד את בית-הספר באופן תדיר. זניחת חובות בית-הספר יכולה להיות בשל גורמים כגון הצקות מנערים אחרים (במיוחד אם מדובר בנער שסובל מהשמנה או אקנה חמורה), או אי עמידה בלחצים האקדמיים הרבים שמאפיינים את מהלך החיים הסטנדרטי ביפן. באופן הדרגתי מתנתקים גם קשרים חברתיים ובשלב מסוים מפסיק ההיקיקומורי לצאת מהבית כלל.

תקופת ההתבודדות נמשכת לרוב מספר שנים ובמקרים נדירים אף מספר עשרות שנים. בסיום תקופת ההתבודדות מגיח הנער מחדרו, לעתים על דעת עצמו ולעתים לאחר שהמשפחה התערבה או עירבה צד שלישי לשם סיום המצב.

[עריכה] אורח החיים של ההיקיקומורי

כפועל יוצא של הניתוק מהעולם החיצון, שעות השינה והערות של ההיקיקומורי משתנות באופן קיצוני, ובדרך כלל מתייצבות על ערות בשעות הלילה ושינה עד שעות הצהריים המאוחרות. יש ביניהם שיוצאים בלילה מחדרם כדי להצטייד במזון מהמהטבח או מחנות שפתוחה במשך הלילה. לאורך זמן יש הזנחה של ההיגיינה, כאשר חלקם לא מתקלחים במשך כל תקופת ההתבודדות, וחלקם עושים זאת בתדירות של אחת למספר חודשים. הזנחת ההיגיינה גם כוללת המנעות מתספורת, מהחלפת בגדים ומנקיון החדר וכיוצא בזה.

באופן רווח ההיקיקומורי מעבירים את זמנם במשחקי מחשב ווידאו ובצפייה בטלוויזיה. רבים מוצאים מפלט בעולם הבדיוני של המאנגה והאנימה. באינטרנט ישנם חדרי צ'אט הידועים באוכלוסיית ההיקיקומורי הגדולה המשוחחת בהם. יש כאלה היושבים שעות ארוכות ובוהים בחלל או משחררים כעסים באמצעות חבטות בקיר בשעה שבני הבית ישנים. רוב ההיקיקומורי אינם אלימים, למרות שהתקשורת היפנית לעתים מנסה להציגם ככאלה. חוקרים בתחום טוענים שההיקיקומורי חרדים מפני החברה בעוצמה שמונעת מהם לצאת מביתם, ולכן לא סביר שיוכלו להביא עצמם לתקוף אחרים. אלימות על ידי ההיקיקומורי מתבטאת לרוב בקרב המשפחה, במיוחד במצבים בהם המשפחה ממשיכה ללחוץ על המתבודד לצאת מחדרו גם לאחר שהושג סטטוס קוו בבית.

[עריכה] סיבות לתופעה

לתופעה, אשר נחשבת בעייה תרבותית מהותית ביפן, יכולות להיות מספר סיבות. הדרישות והלחצים של החברה היפנית יכולים להיות משתקים עבור בני נוער רגישים. חלקם מרגישים כי אינם יכולים לעמוד בציפיות מהם שכן טרם גיבשו זהות עצמית (הונְנֶה, 本音) וחזות ציבורית (טאטֶמַאֶה, 建前) החיוניים לחיים הבוגרים ביפן. בשיח אודות התופעה רווחת הדעה כי החברה היפנית הפוסט-תעשייתית אינה מספקת למתבגרים טקסי חניכה משמעותיים החיוניים לעיצוב תפקידם כבוגרים אחראיים בחברה.

[עריכה] גורמים משפיעים

ניתן לזהות שלושה גורמים מרכזיים שעלולים להביא נער עם נטייה מוקדמת להתבודדות קיצונית:

חברת שפע פוסט-תעשייתית, כפי שקיימת ביפן, משמעה אפשרות של ההורים לתמוך בילד מתבודד לתקופה בלתי-מוגבלת. תופעה זו אינה קיימת בקרב משפחות בעלות מעמד כלכלי נמוך יותר, שכן נער שפורש מלימודיו נדרש לעבוד למחייתו, וכך ההתבודדות מפסיקה בשלב מוקדם.
חוסר יכולת של המשפחה להשפיע על המתבגר, סגנון הורות חסר סמכות או קשר תלותי בין הורה לילד. פעמים רבות המשפחה אינה יודעת לזהות את התבודדותו הבעייתית ההולכת וגוברת של המתבגר ואינה יכולה להתמודד איתה. לעתים המשפחה נוקטת בצעדים שעשויים להביא להחמרת המצב, בשל חוסר ידע. התופעה גם מלווה בבושה רבה למשפחה, מה שמונע פנייה לעזרה מגורמים מוסמכים.
כלכלת יפן נמצאת במיתון במשך שנים. הדור הקודם וזה שלפניו עדיין נהנים מעבודה מובטחת לכל החיים בתאגידים גדולים וחברות יציבות. אולם לאנשים צעירים היוצאים לשוק העבודה מחכה מציאות קשה של אבטלה גבוהה ובטחון תעסוקתי נמוך. כדי למצוא עבודה טובה נדרשים לימודים אינטנסיביים בסביבה תחרותית ביותר מגיל קטן. עבור בני נוער מסוימים, העתיד המאיים והחוסר במטרה ברורה בחיים יכולים להביא למצב של היקיקומורי.