היסטוריה של העמים דוברי האנגלית (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היסטוריה של העמים דוברי האנגלית ("A History of the English Speaking Peoples") הוא ספרו של וינסטון צ'רצ'יל הסוקר את ההיסטוריה של בריטניה והאומות האחרות הדוברות את השפה האנגלית, מן התקופה הפרה היסטורית, ועד לסוף המאה ה-19. הספר פורסם בין השנים 1956 ל- 1958, ומהדורה עברית, בתרגומו של אהרון אמיר יצאה בהוצאת "עם הספר" בין 1958 ל-1959.

תוכן עניינים 1 צ'רצ'יל כהיסטוריון, ומקום הספר במכלול יצירתו 2 ביקורת על הספר 3 כרכי הספר 4 המהדורה העברית 5 סדרת הטלוויזיה

[עריכה] צ'רצ'יל כהיסטוריון, ומקום הספר במכלול יצירתו

צ'רצ'יל היה סופר פורה כל ימי חייו, ובמיוחד בתקופות בהן לא שימש בכהונה ציבורית. על אף מוצאו האציל, לא היה משופע בכסף, ונדרש לכתוב על מנת לממן את אורח חייו הפזרני. "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" נכתב ב"תקופת המדבר", בשנות ה-30 כאשר היה צ'רצ'יל נתון במשבר אישי ופוליטי. כאשר מונה צ'רצ'יל ללורד הראשון של הימייה, ב-3 בספטמבר 1939, כבר היה עיקרו של הספר כתוב, והיה צורך בהשלמות ובהגהות. כמובן שבמהלך כהונתו של צ'רצ'יל בקבינט, ולאחר מכן כראש ממשלת בריטניה, במהלך מלחמת העולם השנייה, זנח צ'רצ'יל את העיסוק בספר. לאחר תום המלחמה עסק בכתיבת זכרונותיו מן המלחמה, ולאחר מכן שב ונבחר לראש ממשלת בריטניה. בשנת 1955 לאחר שתמה תקופת כהונתו השנייה בראשות הממשלה, שב לכתיבת הספר.

על אף סיגנונו הנאה בכתיבה, לא היה צ'רצ'יל היסטוריון מקצועי. בנעוריו היה קורא נלהב, אך הגביל עצמו לטווח מסוים של עניינים וסופרים. ההשפעות העיקריות על חשיבתו ההיסטורית היו "ההיסטוריה של מלחמת האזרחים" מאת הרוזן מקלרנדון, "נפילתה ושקיעתה של האימפריה הרומית" מאת אדוארד גיבון ו"היסטוריה של אנגליה" מאת תומס בבינגטון מקאולי. הוא הראה עניין מועט בהתפתחויות כלכליות או חברתיות, וראה את ההיסטוריה כרצף של אירועים פוליטים וצבאיים, המונעים בכוחה של האישיות הגדולה, יותר מאשר כוחות הכלכלה או הקידמה החברתית.

צ'רצ'יל היה אחד מאחרוני ההיסטוריונים של "ההיסטוריה הוויגית", האמונה כי המפלגה הוויגית בבריטניה של המאה ה-18 והמאה ה-19 זכתה לגדולה ייחודית ולייעוד קיסרי, ושכל ההיסטוריה הבריטית צריכה להיראות כחותרת אל ייעוד זה. אמונה זו השפיעה על הקריירה הפוליטית שלו, כמו על כתיבתו ההיסטורית. כבר בנעוריו של צ'רצ'יל נראתה גישה זו כאנכרוניסטית, אך הוא מעולם לא סטה ממנה, ולא גילה עניין בצורות אחרות של היסטוריוגרפיה של בריטניה. גם ההיסטוריונים המקצועיים שבהם הסתייע בכתיבת ספריו, לא הצליחו להניא אותו מגישה זו.

כתביו של צ'רצ'יל מחולקים לשלוש קטגוריות. צ'רצ'יל עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו, ובמיוחד בהיסטוריה של הדוכס ממרלבורו, אבי אבותיו הדגול, בן המאה ה-18, כן כתב כתבים אוטוביוגרפיים, שעסקו באופן צבעוני ומרתק בהרפתקאותיו המוקדמות כחייל ועיתונאי בהודו, סודאן ודרום אפריקה בעת המלחמות האימפריאליות שנוהלו שם בסוף המאה ה-19. תהילתו של צ'רצ'יל כסופר, אשר הביאה לו את פרס נובל לספרות, נובעת מן הסוג השלישי של ספרים – כרכים עבי כרס של היסטוריה תיאורית. צ'רצ'יל כתב היסטוריה של מלחמת העולם הראשונה, ושל מלחמת העולם השנייה. ספרו "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" שייך לסוג זה של כתיבתו.

בניגוד לשני ספרי ההיסטוריה האחרים, המתארים מאורעות בהם היה לצ'רצ'יל חלק חשוב, ולעיתים מכריע, והמהווים אף מעין אוטוביוגרפיה אישית, ב"היסטוריה של העמים דוברי האנגלית" לא סקר צ'רצ'יל כמעט מאורעות בהם השתתף, פרט לפיסקה אחת בה מתוארת הסתערות הפרשים באומדורמן, בה ציין ברמיזה - "כפי שתיאר את הדבר בזמנו הוסאר צעיר שהשתתף בקרב, היה זה 'הנצחון המפואר ביותר שזכו לו אי פעם כלי הנשק של המדע על הברברים'". תיאור מלחמתו של הוריישו קיצ'נר בסודאן, וכן תיאור כללי של מלחמת הבורים שאף בה השתתף צ'רצ'יל, אם כי הדבר אינו מוזכר, אורכם עמודים ספורים מתוך אלפי העמודים של היצירה המושלמת.

[עריכה] ביקורת על הספר

הספר לוקה בפגמים רבים הנובעים מראייתו הצרה של צ'רצ'יל את ההיסטוריה, ונחשב כיום לתיאור מיושן וחד ממדי של ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית. הספר מציג את ההיסטוריה כשורה של קרבות, נאומים, מלכים ופוליטיקאים, שבהם ממלאת בריטניה תפקיד מרכזי. אירועים חשובים כמהפכה התעשייתית אינם מוזכרים כמעט.

צ'רצ'יל החל בעבודה בהיותו בשנות השישים לחייו, וסיים אותה כאשר היה למעלה מגיל שמונים. הדבר ניכר בכתיבה. איכותו של הספר יורדת בהדרגה. הכרכים הראשונים מספקים היסטוריה קריאה, מאוזנת ומענגת של נושאי הספר, אך ככל שהספר מתקדם, נראה כי צ'רצ'יל מקדיש זמן ומאמץ לנושאים אחדים על חשבון נושאים חשובים המוזנחים לחלוטין. כך, כשליש מן הכרך הרביעי מוקדש לתיאור ארוך ומפורט של קרבות מלחמת האזרחים האמריקנית בעוד שההתפתחויות הכלכליות, החברתיות והטכנולוגיות בתקופה זו (פרט להתפתחויות בתחום הטכנולוגיה הצבאית) כמעט ואינן מוזכרות. קלמנט אטלי הציע כי הספר ייקרא "דברים בהיסטוריה המעניינים אותי".

לשבחי הספר יש לציין כי הוא כתוב בלשון שוטפת ובהירה, תוך הפגנת ידע אנציקלופדי, ומוכיח את יכולתו הספרותית של צ'רצ'יל. הדמויות המתוארות בספר, מלכים ורוזנים, שרים והגמונים, נצבעות בצבעים ברורים וחדים, וצ'רצ'יל אינו נמנע מלשפוט אותן לשבט או לחסד. יש ביכולתו לתאר אירוע מורכב ומסובך כמלחמות השושלתיות הידועות כמלחמות השושנים באופן בהיר ושווה לכל נפש. איבתו לדמויות היסטוריות כאוליבר קרומוול המוצג כפושע מלחמה ורוצח, משתווה רק לחיבתו לדמויות כמרלבורו, המוצג כאדם טהור נפש ואציל. צ'רצ'יל מתגלה כפטריוט בריטי בעל אהבה סוחפת לארצו ולהיסטוריה שלה, כמו גם אמונה בברית הטראנס-אטלנטית בין בריטניה וארצות הברית, אשר הביאה להתמקדותו של הספר בהיסטוריה של שני עמים אלו (על חשבון צמצום משמעותי בכל הנוגע לקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה שההיסטוריה שלהם מתוארת באופן מפורט פחות).

הספר מסתיים במילים הבאות:

"נגולה כאן פרשת קורות ארוכה של העמים דוברי האנגלית. עתה עתידים הם להיעשות בעלי ברית במלחמות נוראות אך עטורות נצחון. ואין זה הסוף. מצטייר לפנינו עוד שלב, אשר בו שוב תועמד הברית במבחן ועיקר מעלתה אולי יהיה בכך שתציל את השלום ואת החירות. העתיד מי ידענו, אך העבר מן הדין שינסוך בנו תקווה. גם אל לנו לבקש להגדיר עתה במדוייק מה יהיו תנאי האיחוד כאשר יבוא".

צ'רצ'יל הפוליטיקאי, אשר טבע את המונח מסך הברזל, נגלה בפיסקה זו, וגובר על צ'רצ'יל ההיסטוריון. העדפותיו הפוליטיות וההיסטוריות של צ'רצ'יל, המתנגד לצורות הדיכוי של הפשיזם, הנאציזם והקומוניזם, מחלחלות אף הן אל הספר, גם כאשר הוא עוסק באירועים קדומים. כך, למשל, כותב צ'רצ'יל על הריב שבין הנרי השני ובקט, אשר התרחש במאה ה-12 את המילים הבאות, שיש לזכור כי זמן כתיבתן הוא 1939:

"בסכסוכים ובמהפכות בכמה מדינות גדולות בעת החדשה נשלחו בישופים וארכיבישופים בהמוניהם למחנות ריכוז, או הומתו ביריית אקדח במפרקתם בפרוזדור מוסק, מואר באור יקרות של בית כלא. מה זכות יש לנו להתהלל בתרבות העולה על זו של ימי הנרי ב'? שקועים אנחנו בברבריות שעמוקה היא שבעתיים משום שהיא נסבלת מתוך תרדמה מוסרית עמוקה, ומצופה ציפוי דק של תשמישים מדעיים".

[עריכה] כרכי הספר

הספר מחולק לארבעה כרכים:

• הולדת בריטניה – סוקר את ההיסטוריה של האי הבריטי מבריאת העולם ועד לנפילתו של ריצ'רד השלישי, בשנת 1485

• העולם החדש – סוקר את התקופה שבין עליית בית טיודור ועד למהפכה המפוארת בשנת 1688.

• תור המהפכה – סוקר את התקופה שבין עליית ויליאם הראשון בשנת 1688 ועד לסיום המלחמות הנפוליוניות וקונגרס וינה בשנת 1815.

• הדמוקרטיות הגדולות – סוקר את התקופה שבין 1815 לתחילת המאה ה-20.

[עריכה] המהדורה העברית

הספר יצא, בסמוך לפירסומו באנגלית, גם בתרגום עברי, בהוצאת "עם הספר", בין השנים 1958 ו-1959. המתרגם הינו אהרון אמיר, אשר תרגם אף את זכרונותיו של צ'רצ'יל ממלחמת העולם השנייה. כתיבתו של אמיר יכולה להראות כיום מליצית ומיושנת, אך היא תואמת את כתיבתו המליצית לכשעצמה של צ'רצ'יל, ואת האופן הרחב והשופע שבו מוצגת ההיסטוריה הצ'רצ'יליאנית.

[עריכה] סדרת הטלוויזיה

בתחילת שנות ה-70 הפיק הBBC סידרה בת עשרים ושישה פרקים בני חמישים דקות המבוססת על הספר, ונקראה "העמים של צ'רצ'יל" ("Churchill's People"). לאחר השלמת הסדרה הסתבר כי המדובר במוצר בעייתי, בעל איכות נמוכה. עם זאת, בשלב זה השקיע ה-BBC ממון רב ויוקרה רבה בפירסום הסידרה, כך שלא הייתה ברירה אלא להקרינה. הסידרה זכתה לביקורות איומות ולאחוזי צפייה ירודים. בעקבות אירוע זה נמנע בדרך כלל ה-BBC מליצור סדרות הארוכות משלושה עשר פרקים, על מנת שלא ליצור מבוכה מתמשכת.