הדמיה רפואית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדמיה רפואית היא בדיקה בלתי-פולשנית בה מתוארים גרפית חלקים פנימיים של גוף נבדק. טכנולוגיה זו משמשת לאבחון קליני, למחקר פיזיולוגיה וכסיוע בעת פעילות פולשנית. טכנולוגיות דומות פותחו גם עבור יישומים תעשייתיים.
הדמיה רפואית מתבססת על דגימת הגוף הנבדק באמצעות קרני רנטגן, אור נראה או גלי קול (אולטרה סאונד). הדגימה מתבצעת באמצעות ציוד ייעודי ממוחשב, המורכב משלושה חלקים עיקריים:
- מקור קרינה (או גלים),
- גלאים המתאימים לגלים שמשדר המקור,
- מקום לגוף הנבדק.
מיקומם היחסי של המקור והגלאים וקריאות הגלאים נשמרים במחשב - אלו הדגימות. הדגימות מעובדות בכלים מתמטיים מתקדמים לתמונה המייצגת את פנים הגוף, חתך בתוך הגוף או אפילו הצגה תלת-ממדית של הגוף, המעובדת ממספר חתכים סמוכים של הגוף. את התמונות שמפיק ציוד ההדמיה מפענח רופא שזה עיסוקו.
סוגים שונים של הדמיה רפואית משמשים לבחינת איברים שונים בגוף, על פי אטימותם או תגובתם לקרינה. לעיתים נצבע האיבר הנבדק בחומר הנראה בבירור בבדיקה, כאשר האיבר עצמו שקוף לבדיקה המבוקשת. למשל, ניתן להחדיר לאיבר חומר ניגוד (כגון בריום בצילום רנטגן) או חומר רדיואקטיבי.
מספר שיטות הדמיה רפואית:
רוב שיטות ההדמיה הרפואית נחקרות ומפותחות במסגרת הרפואה הגרעינית והרדיולוגיה. רדיולוגיה מהווה התמחות רשמית בה יכול רופא לבחור עם סיום לימודיו, בדומה לרפואת ילדים, קרדיולוגיה ושאר ההתמחויות.
