דן פגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דן פגיס (1930 - 1986), משורר ומתרגם עברי וחוקר של שירת ימי הביניים היהודית בכלל, ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד בפרט.

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 יצירותיו (רשימה חלקית)
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

דן פגיס נולד ב-1930 בעיר רדאוץ שבחבל בוקובינה שברומניה. ב-1934 עלה אביו ארצה בגפו, כדי להכין בית למשפחתם. אמו של דן מתה במפתיע באותה שנה, והוא גדל בבית הוריה של אמו. חינוכו היה על ברכי התרבות הגרמנית והאוסטרו-הונגרית, אף שלמד כנראה גם עברית. דן סירב לדבר על קורותיו בתקופת השואה. ידוע שגורש עם משפחתו למחנות עבודה בטרנסניסטריה. לארץ ישראל עלה בשנת 1946. לאחר עלייתו החליף את שמו הפרטי לשם העברי דן. היה בחברת נוער בקיבוץ מרחביה, שם הכיר והתיידד עם המשורר טוביה ריבנר. למד בסמינר הקיבוצים, ובין 1951 ל-1955 לימד בבית ספר יסודי בקיבוץ גת. ב-1956 עבר לירושלים כדי ללמוד אנגלית וספרות עברית באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו עבד כמורה לספרות בתיכון, ולאחריהם החל בקריירה אקדמית והיה לחוקר משפיע ובולט של שירת ימי הביניים. משנת 1976 נעשה חבר סגל באוניברסיטה.

את ספר שיריו הראשון, "שעון הצל", פרסם פגיס ב-1959. פגיס פרסם בחייו ששה קובצי שירה. כן עסק גם בתרגום ובעריכה - בין היתר אסף וערך את שירי דוד פוגל. לאחר מותו יצא, ב-1987 הספר "שירים אחרונים" וב-1991 יצאה אסופת כל שיריו הכוללת גם חטיבה של קטעי פרוזה שלא השלים.

שירתו מגוונת בצורותיה, החל מצורות שיריות מסורתיות, בעיקר בשירים הראשונים, ועד שירה גמישה ושירים הכתובים בפרוזה. חלק משיריו עוסקים במישרין בנושא השואה, ובהם השיר "כתוב בעפרון בקרון החתום". רבים משיריו האחרים עוסקים בה בעקיפין או מהדהדים את חוויותיו ממנה, או את זכרונות ילדותו והעולם שאבד. במרבית שיריו שוררת נימה פסימית, מאיימת. רב העיסוק בשאלת הזהות, תכופות דרך שימוש בפרדוקס, כמו בשורה - "בכל העולם אין מקום לשנינו, לי ולי". (מתוך "דיבוק"). מאפיין נוסף של כמה משיריו הוא השימוש באלמנטים מעולם המדע.

פגיס פרסם גם כמה ספרי מחקר ועיון על השירה העברית בימי הביניים והשתתף במפעל ההוצא לאור של שירת משה אבן עזרא בשנת 1968. בשנת 1973 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

[עריכה] יצירותיו (רשימה חלקית)

[עריכה] קובצי שירים

"שהות מאוחרת", הוצאת ספרית פועלים, מרחביה, תשכ"ד (1964).
"גלגול", אגודת הסופרים העבריים בישראל, רמת גן, 1970.
"מח", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"ו, (1976).
"מלים נרדפות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ב, (1982).

[עריכה] ספרי ילדים

"הביצה שהתחפשה", הוצאת עם עובד, תל אביב, תשל"ג (1973).

[עריכה] ספרי עיון

"חידוש ומסורת בשירת-החול העברית: ספרד ואיטליה", הוצאת כתר, ירושלים, 1976.
"על סוד חתום: לתולדות החידה העברית באיטליה ובהולנד", הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"ו, (1986).