ג'רונימו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רונימו (16 ביוני 1829 - 17 בפברואר 1909) היה לוחם אפאצ'י דגול, שהתקפותיו נגד האדם הלבן נמנו עם האחרונות מסוגן.
[עריכה] ביוגרפיה
ג'רונימו נולד לשבט הנדניי, שבט דרומי של האפצ'ים הצ'יריקוואה בצ'יווה, מקסיקו. ב-1858, הפך לצ'יף, כאשר בהתקפת פתע הרגו חיילים מקסיקנים את אימו, אשתו וילדיו. ב-1871, העבירו את ג'רונימו לשמורה במזרח אריזונה, אך בשל פשיטות שנערכו על המתיישבים, העבירו את הצ'יריקווס למקום אחר לאחר חמש שנים.
ג'רונימו נמלט ונלחם בחיילי ארצות הברית הן במקסיקו והן בארצות הברית, אך נלכד מחדש והוחזר לשמורה. מספר שנים לאחר מכן, ברח עם קבוצה קטנה והקים מספר בסיסים חבויים בהרי סיירה מדרה של מקסיקו. משם, הנהיג ג'רונימו מספר פשיטות אלימות, בשני צידי הגבול והתחמק בהצלחה משלטון החוק בשתי המדינות. במאי 1883, נכנעו לגנרל ג'ורג' קרוק ונלקחו לשמורה אחרת.
לזמן מה, היה הכול שקט, אך ג'רונימו וקבוצה קטנה ברחו שוב וחידשו את פעילותיהם הקודמות. חיילים אמריקאים נשלחו למערכה אינטנסיבית, ללכוד אותם שוב וג'רונימו הסכים לשביתת נשק. ג'רונימו שינה את דעתו ונמלט למקסיקו, אך נכנע באוגוסט 1886. שמונה שנים מאוחר יותר, הועברו הוא ושבטו, בראשונה לפלורידה ולאחר מכן לפורט סיל שבאוקלהומה.
בהשתמשו במוניטין שלו, פירסם ג'רונימו את עצמו כאטרקצית בידור, כשהוא מוכר קשתות וחצים למזכרת, כמו גם תמונות דיוקן שלו ושל מאורעות ציבוריים רבים. הוא הופיע ביריד העולמי של סנט לואיס ונכח ב-1905, בטקס ההשבעה הנשיאותי של תיאודור רוזוולט. כאשר חלה ג'רונימו בדלקת ריאות, והתקרב אל מותו, סירב לשכב במיטה והעדיף את הקרקע ממנה בא.
כחלוף חמישים שנה, הגיעו האמריקאים להבנה שג'רונימו היה יותר גיבור טרגי מאשר תוקפן. במהלך מלחמת העולם השנייה, החלו צנחנים אמריקאים צווחים את שמו בשעה שצנחו מן המטוס.
