גורל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורל או יעוד הוא שם תואר להשקפה לפיה ישנו סדר ארועים טבעי וקבוע מראש (דטרמיניסטי) של היקום. השקפה זו, הנקראת גם פאטאליזם, סותרת מבחינה מסוימת תפיסות של בחירה חופשית.
הגורל הוא הכוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד. לפי המיתולוגיה היוונית זהו כורח בלתי ניתן לביטול אליו נכנעים אפילו האלים (כמו שהודו הסבילות של דלפי). הגורל הואנש על ידי שלושת המוירות (ה"פרסאות") גם במיתולוגיה הרומית, ושלושת הנורנות המקבילות להן במיתולוגיה הנורדית).
האלה חסרת הרחמים נמסיס גילמה, עבור היוונים העתיקים, כמו למשל הומרוס, את החלוקה נעדרת החמלה של הגורל, לא טוב ולא רע, אלא פשוט לכל אחד לפי יעודו. בזמן המלכות ההלניסטיות, לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, דמותה של טייכה, חבושה בכתר בצורת חומות העיר, גלמה את גורל העיר, שנאבקה כדי לצוף מעל האלימות הכאוטית בין הדיאדוכים.
הגורל הוא גם מקור לאירוניה בטרגדיות היווניות, כמו גם במחזהו של פרידריך שילר שהפך לאופרה של ג'וזפה ורדי "כוחו של גורל" או הידיעה המוקדמת של מקבת' על גורלו הצפוי, במחזה של ויליאם שייקספיר. המוטיב החוזר הוא שלא משנה כמה ינסה הגיבור לשנות את מעשיו והתנהגותו, אין ביכולתו לשנות את גורלו שכבר נחתם ונקבע.
תחושת הגורל היא ככל הנראה בין התחושות האנושיות העתיקות ביותר, כמו ההשקפה הפטליסטית של חיילים לפיה יש "קליע ששמך רשום עליו". התחושה האנושית לפיה ישנה מטרה נסתרת בהגרלה מנחה, בסיפור המיתולוגי, את תזאוס להיות אחד מהצעירים שעלו בגורל להיות קורבנות למינוטאור. אגדות יווניות רבות נושאות את מוסר ההשכל לפיו אין טעם לנסות להתל בגורל הבלתי נמנע לאחר שזה נובא.
בדתות שונות, בעלי תפקידים שונים מנסים לקרוא את צפונות הגורל- הנביא, השאמאן, וכיוצא באלה. גם כיום יש המאמינים בכוחם של חוזים שונים (קוראים בכף יד, בקפה וכו') המתימרים לחזות את העתיד ולדעת מה צופן הגורל.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |