גדעון גורדון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון גורדון, אל"מ (מיל') בצה"ל, לוחם ומפקד בחיל השריון.
נולד ברחובות (1926), פעיל בשרות "ההגנה" ובמשטרת היישובים העבריים החל מ-1945. בוגר קורס מ"מים (קצינים) בג'וערה (דצמבר 1947). ב-1948 התמנה למ"פ הנח"ל במחנה 80.
בקיץ 1948 עבר גורדון לחיל השריון, עבר קורס קציני שריון ראשון במסגרת גדוד 82, חטיבה 8. בתום הקורס מונה למ"פ פלוגה 7 בגדוד.
בשנים 1950-1954 שימש כמפקד קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) וקורס קציני שריון (קק"ש) בבי"ס לשריון ברמלה (בדרגת רס"ן). לאחר-מכן מונה לקצין הדרכה של הגיס ולראש ענף תורת הלחימה.
במלחמת סיני שימש כעוזר קצין אג"מ של הגיס. בוגר קורס מג"דים, מפקד קורס קציני שריון בדרגת סא"ל. בוגר קורס פיקוד ומטה (פו"מ) ב-1959, מונה לראש ענף תורת הלחימה במטכ"ל ב-1960.
בשנים 1962-1963 שימש כמפקד פלוגת צוערים בביה"ס לקצינים (בה"ד 1), ולאחר-מכן מונה לפקד על גדוד טנקי אי.אמ.איקס (1964). ב-1965 יצא לחופשת לימודים לשם קבלת תעודת הבגרות. ב-1966 התמנה לסגן-מפקד חטיבה 14.
במלחמת ששת הימים (1967) היה גורדון מפקד כוח חטיבתי בקרב על אום כתף. מ-1968 שימש כסמח"ט 11 (חטיבת חי"ר), ולאחר-מכן מפקד החטיבה בדרגת אל"מ. תחת פיקודו הוסבה החטיבה לחטיבה ממוכנת. מ-1971 שימש כמפקד חטיבה 500 (בסיס אימונים ליחידות שדה, באלי"ש).
במלחמת יום הכיפורים לחם עם חטיבה 670 (במסגרת אוגדה 146) בדרום רמת הגולן. במהלך הקרבות שניהל כבשה החטיבה בין היתר את המוצב הסורי ב"אל חנות". ב-14 באוקטובר קיבל פיקוד על כוח פיקודי שבאחריותו הגזרה הדרומית של רמת הגולן.
ב-7 בנובמבר עברה החטיבה לאזור ג'ניפה במצרים, תחת פיקוד אוגדת קלמן מגן (אוגדה 252). לאחר פינוי הגדה המערבית של התעלה, הוטל על החטיבה בפיקודו להגן ולבלום בגזרת בלוזה, אל מול הארמייה השנייה. באזור זה ניהל קרב התשה כנגד הכוחות המצריים בגזרה.
בתום המלחמה נתמנה לתפקיד רמ"ט (ראש מטה, במילואים) באוגדה 36 ולאחריה רמ"ט (מילואים) באוגדה 252.
אל"מ גורדון השתחרר מצה"ל בשנת 1972. לאחר שחרורו שימש כמנהל מחוז המרכז ומחוז הדרום של משרד השיכון.
