בלפאסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלפאסט (באנגלית: Belfast) היא בירת צפון אירלנד והעיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בה. העיר נמצאת בפרובינציית אלסטר וגרים בה 276,459 תושבים. בבלפאסט יושבת ממשלת צפון אירלנד, שבעבר ישבה במצודת הילסבורו שבמחוז דאון. בלפאסט היא עיר המחוז של מחוז אנתרים.

תוכן עניינים 1 מידע כללי 2 היסטוריה 3 פוליטיקה מקומית 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מידע כללי

מקורו של השם "בלפאסט" בשפה האירית בצירוף Béal Feirste, או שפך הפארסט, הנהר שעליו נבנתה העיר. בימינו הפארסט הפך לנחל זניח הזורם מתחת לרחוב ברידג' בעוד הנהר הראשי הזורם דרך העיר הוא נהר הלאגאן.

ואכן, בלפאסט יושבת לשפכו של הנהר לאגאן ומוקפת בגבעות (ההרים השחורים וקייבהיל - שם נמצאת בליטת הסלע המכונה "אפו של נפוליון, המגדירה את הגבול עם גלנגורמלי). שפת נהר הלאגאן חודשה, ורובו של מרכז העיר הוא שטח להולכי רגל בלבד.

בבית העירייה, שנבנה בשנת 1903, Queen's University שנבנתה בשנת 1849 כמו גם מבנים אחרים מהתקופה הויקטוריאנית והתקופה האדוארדיאנית נמצאים פסלים רבים בתצוגה. מבנים בולטים נוספים הם הבנק של אלסטר (1860) ו-Northern Bank (1769).

בבלפאסט נמצא המבדוק היבש הגדול בעולם, והעגורנים הענקיים של מספנת הארלנד וולף נראים למרחוק. במספנות בלאפסט נבנתה אוניית הפאר טיטאניק, ולזכר קורבנות הספינה הוקמה אנדרטה בחצר בית העירייה של בלפאסט. תעשיות אחרות שנעלמו מהעיר הן הפשתן האירי וייצור חבלים. לאוניברסיטה של אלסטר יש קמפוס בעיר, שבו מרוכזים לימודי האמנות.

מערב העיר נודע בזכות ציורי הקיר שבו, המשקפים את הבריתות הפוליטיות והדתיות של שתי הקהילות. דרך שנקהיל (Shankhill Road), שהיא פרוטסטנטית לגמרי, מכילה ציורי קיר המביעים נאמנות לכתר הבריטי, כוח המתנדבים של אלסטר וארגונים פרא-צבאיים שומרי-אמונים-לכתר אחרים. לעומתם, בדרך פולס (Falls Road), שהיא קתולית לגמרי, מופיעים מוטיבים כמו אירלנד המאוחדת, ה-IRA, כמו גם פולקלור אירי והשפה האירית.

לעיר שני שדות תעופה. נמל התעופה העירוני (Belfast City Airport) בסמוך לאגם בלפאסט ונמל התעופה הבינלאומי, שנמצא ליד אגם ניאה (Neagh).

[עריכה] היסטוריה

המקום בו ניצבת בלפאסט מאוכלס מאז תקופת הברונזה, וניתן עדיין לראות את שרידי מבצרי ההרים מתקופת הברזל.

בתחילת המאה ה-17 יושבה בלפאסט על ידי מתיישבים אנגלים וסקוטים, כחלק מתוכניתו של סר ארתור צ'יצ'סטר להשתלט על השטח. תוכנית זו גרמה למתחים רבים עם האוכלוסייה המקומית ולמרד בשנת 1641. מאוחר יותר התיישבו באזור הוגנוטים צרפתים שיזמו את המסחר בפשתן.

בלפאסט הפכה למרכז הפרוטסטנטיות האירית ובשנת 1922 הוכרזה כבירת צפון אירלנד, לאחר שאירלנד חולקה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הופצצה בלפאסט על ידי הגרמנים בשל תעשיית בניית הספינות והמטוסים שהייתה בה. חלק גדול מהעיר נחרב.

לאורך חלק גדול מתולדותיה, התייסרה בלפאסט בשל החלוקה המגזרית בין קתולים ופרוטסטנטים, ונפגעה קשה בתקופת "הצרות" בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה ה-20.

[עריכה] פוליטיקה מקומית

בשנת 2001, התפלגו תוצאות הבחירות למועצת העיר בלפאסט כדלהלן.

• 10 חברים ל-Democratic Unionist Party (DUP)
• 11 ל-Ulster Unionist Party
• 3 ל-Progressive Unionist Party
• 1 ל-Ulster Democratic Party
• 3 ל-Alliance Party of Northern Ireland
• 9 ל-Social Democratic and Labour Party (SDLP)
• 14 ל-Sinn Féin

מועצת העיר אינה נשלטת על ידי סיעה או קואליציה, ועל כן מנוהלת בעיקר על ידי ועדה.

בלפאסט מחולקת לארבעה אזורי בחירה לפרלמנט הבריטי - צפון בלפאסט, מערב בלפאסט, דרום בלפאסט ומזרח בלפאסט. ארבעת האזורים גולשים מעט מעבר לגבולות העיר לחלקים של קסטלריאה (Castlereagh), ליסבורן (Lisburn) וניוטונאבי (Newtownabbey).

בלפאסט היא גם ביתו של ה-News Letter, העיתון הוותיק ביותר בעולם שעדיין יוצא לאור.

[עריכה] ראו גם

קווי השלום של בלפאסט

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלפאסט

• עיריית בלפאסט
• עמוד הבית של העיר
• ממשלת צפון אירלנד
• הניב של בלפאסט
• הארכיטקטורה בבלפאסט