בדריך הרוזני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בֵּדְרִיך הְרוֹזְנִי (Bedřich Hrozný) (בגרמנית פרדריך) (6 במאי, 1879 – 12 בדצמבר, 1952), מזרחן ובלשן צ'כי. נודע בעיקר עבור פיענוח הכתב החתי ויסוד ענף החתולוגיה.

הרוזני נולד בליסה נד לבם, בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעיר קולין הוא למד את העברית והערבית. באוניברסיטת וינה למד את האכדית, הארמית, האתיופית, השומרית וסנסקריט, כמו גם את כתב היתדות שהיה נהוג באסיה הקטנה, מסופוטמיה והאימפריה הפרסית. הרוזני למד מזרחנות באוניברסיטת ברלין.

בשנת 1904 לקח חלק בחפירות בארץ ישראל. בשנה העוקבת נתמנה לפרופסור באוניברסיטת וינה. בשנת 1906, משלחת גרמנית בחתושש מצאה את ארכיון מלכי החתים. הכתב היה כתב יתדות אכדי, אולם השפה לא ידועה. לקראת אמצע מלחמת העולם הראשונה הרוזני פרסם תיאור של השפה ודקדוקה וכן הצביע על העבודה שהשפה הינה הודו־אירופית. הרוזני הנהיג משלחת צ'כית לכילטפה, אתרה של העיר כניש העתיקה. בשנת 1925 חשפה המשלחת 1000 לוחות חרס עליהם רשומות אשוריות המתארות את הסחר שניהלו ממושבותיהם באזור אנטוליה.

מאוחר יותר הרוזני ניסה לפענח את כתב היירוגליפים החתי וכתבים אחרים שהיו בשימוש בהודו וכרתים, אך ללא הואיל. התקף לב בשנת 1944 שם קץ לעבודת החקר של הרוזני. הרוזני המשיך לכהן כפרופסור באוניברסיטת קארל בפראג עד לשנת 1952.