אנרכו-פמיניזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
אנרכו-פמיניזם משלב אנרכיזם עם פמיניזם. המונח הוטבע, והפילוסופיה נוצרה במהלך הגל הפמיניסטי השני בשנות ה-60.
אנרכו-פמיניסטים רואים בפטריארכיה התגלמות של היררכיה, ולכן רואים אותה גם כבעיה בסיסית בחברה. אנרכו-פמיניסטים מאמינים שהמאבק נגד הפטריארכיה הוא חלק אינטגרלי ממלחמת המעמדות ומהמאבק האנרכיסטי נגד המדינה.
האנרכו-פמיניזם קיבל את השראתו מהוגי דעות ותאורטיקנים של תחילת המאה ה-20 כדוגמת אמה גולדמן. במלחמת האזרחים בספרד, התארגנה קבוצה אנרכיסטית ופמיניסטית בשם "נשים חופשיות" על מנת להגן על רעיונות אלו.
אנרכו-פמיניסטים מבקרים את ראיית העולם של אנרכיסטים מסורתיים רבים כגון פייר-ג'וזף פרודון ומיכאל באקונין. אלו ראו בפטריארכיה כבעיה מינורית שקיימת רק כחלק מהקפיטליזם וצפו שתעלם יחד איתו. פרודון אף תמך בפטריארכיה, בראייתו את המשפחה כיחידה הבסיסית ביותר של החברה ואת הנשים, כבעלות האחריות למלא את תפקידן המסורתי בתוך המשפחה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.