אורים ותומים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באמצעי לקבלת מסר שנמצא באפוד של הכהן הגדול. לערך העוסק בספר של רבי יהונתן אייבשיץ, ראו אורים ותומים (ספר).
"אורים ותומים" - מכשיר או מנגנון שמתואר בתנ"ך, לתקשור עם אלוהים וקבלת מסר, שנמצא על החושן, שנשא על חזהו הכהן הגדול, במיוחד בתקופת השופטים והמלכים הראשונים. על פי התנ"ך נעשה בו שימוש לקבלת החלטות טקטיות, בחירת מינויים, מציאת אשמים ואולי אף חריצת דין בין בעלי דין.
לאחר תקופת דוד האורים ותומים כמעט שלא מוזכרים, וישנו רק אזכור מאוחר שלו בתקופת עזרא ונחמיה."האורים והתומים" נמצאו על החושן, אולם אופיו של המנגנון, גודלו, וכו' אינם ברורים לגמרי מהכתוב - (ויקרא ח 8): "וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים".
באופן פשוט ניתן לתרגם את האורים ותומים ל"אור ואמת" או "התגלות ושלמות". מסתמא שאותו מונח הינו מעשה עתידנות או מנגנון בו השתמש הכהן הגדול, על-פי המסופר בתנ"ך, כדי לקבל הכרעות מסוימות. ישנם המאמינים שהיו "האורים והתומים" תהליך בו נגלה רצון ה' בנקודות מיקוח או בעיות למיניהן בעם.
תוכן עניינים |
[עריכה] "מנגנון" או "תהליך"
כיוון שצירוף המילים "אורים ותומים" הינו ברבים, הוא מהווה שתי מילים וברוב המקרים אין במקרא רמז לכך שזה מנגון, כלי, תהליך או נוהל, איננו בטוחים כיום למה הביטוי בדיוק מתכוון. ייתכן כי המשפט הוא "אורים ותומים" או אולי הוא "האורים והתומים", מה שמבדיל בין היותו מנגון או נוהל ולכן אין זה ברור.
על פי התפיסה המסורתית של חז"ל ורוב המפרשים בחושן נקבעו אבנים יקרות שנשמרו על החושן, ובהם היו שמות שבטי ישראל חרוטות או בולטות, ונתנו תשובות מילוליות בהארה של אותיות, (למשל בפירוש חז"ל לספר שמואל א', א' י"ג). לתפיסה זו , "אורים ותומים" הינם גווילים קטנים עם השם המפורש של ה', שהושמו מתחת לחושן בשריון החזה של הכהן הגדול, והיוו מעין "סוללה חשמלית", שגרמה לאותיות מסוימות שעל אבני החושן לזרוח, לאחר שאילת השאלה של הכהן, כתשובה מאת ה'.
חוקרי יהדות מודרניים כמו קאסוטו סוברים כי, "אורים ותומים" הינם שני גווילי קלף שבאחת מהן כתובה המילה "אורים" מלשון ארור ובשנייה כתובה המילה "תומים" מלשון תום ואמת, שנשלפו באופן אקראי כאשר נשאלה שאלה, וייצגו את רצון האלוהים. לתפיסה זו המתבססת על פשט המקראות ועל תרגום השבעים לשמואל א' י"ד מ"א, ה"אורים ותומים" נתנו תשובות בינריות של "כן" או "לא" ולא תשובות מורכבות בעלות אותיות רבות.
ישנם מלומדים ומשכילים המעלים על דעתם ש"אורים ותומים" הורכבו משני גבישי בדולח; למרות שהשערה זו הינה השערה מיסטית ואינה מציגה שום עקרונות מדעיים מדוייקים.
יש אחרים הטוענים שלביטוי "אורים ותומים" יש מגוון רחב של משמעויות שלפיהם ניתן לטעון שלא היו מכשיר מסוים, אך צירוף מילים שהיה למעשה תהליך, נוהל או אולי אפילו הפלת גורל שעל ידיו הכהנים עיצבו את העם, חילקו תפקידים וטיפלו בהסדרים אחרים למיניהם שנדרשו בטיפול, ואותם אבנים היו האמצעי לייצוג התהליך. למעשה היה ה"אורים ותומים" מעין מערכת משפטית וסמכותית עתיקה שנוהלה על-ידי מנהיגי העם, הכוהנים.
יש אחרים הטוענים שהביטוי היה הטלת גורל לקביעת החלטות, הטלת גורל זו הייתה נבואית על פי הטענה שהביטוי מכיל במילה הראשונה את האות הראשונה בסדר האלפבית - א', והמילה השנייה מכילה את האות ת', שהיא האחרונה בסדר, ובנוסף מכיל הביטוי עוד כמה אותיות בין לבין.
[עריכה] האיזכור במקרא
האזכור הראשון והקדום ביותר על "אורים ותומים" בתנ"ך היה כשאהרון נשא עימו את "אורים ותומים" כ"הכהן הגדול". (ספר שמות כ"ח 30): "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני ה' ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד".
בגין מותם של אהרון ומשה, יהושוע - המנהיג החדש, הונחה ללכת לכהן הגדול לקבלת ייעוץ ה"אורים ותומים" כאשר היה חפץ בעצת ה'. זה היה בניגוד למשה שלפי התנ"ך דיבר אליו ה' בצורה ישירה, ויהושע לא דיבר אל ה' בכל פעם בהתגלויות ישירות.
| (יח) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:
(יט) וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: (כ) וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (כא) וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהֹוָה, עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה: |
||
| -- (ספר במדבר כ"ז כ"א) | ||
לא תמיד האורים היו עונים. כך מסופר פעמיים כי שאול המלך ניסה לשאול באורים ותומים ולא נענה, בשתי הפעמים הדבר היה בהקשר מלחמתי כנגד פלשתים. במלחמת מכמש שאול שואל האם להמשיך במלחמה ולא מקבל תשובה. "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּאלֹהִים, הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל? וְלֹא עָנָהוּ בַּיּוֹם הַהוּא:" (ספר שמואל א' י"ד ל"ז). לפני מלחמת הגלבוע שבה נהרג הוא מנסה לברר את העתיד, "וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהֹוָה וְלֹא עָנָהוּ יְהֹוָה גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם:" (ספר שמואל א פרק כ"ח ו') דבר שגורם לו לפנות לבעלת האוב. כך שעל פי תפיסת התנ"ך התשובה לא הייתה אוטומטית וטכנית, אלא תלויה במעשיו של האדם.
במלחמת המכמש כאשר מנסים ללכוד את האשם לשתיקת האורים ותומים נתפס יהונתן. "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ:" (ספר שמואל א פרק יד מא). מאוחר יותר מסופר על דוד המלך ששואל באפוד של אביתר הכהן, האם אנשי קעילה שהיו משבטו יסגירו אותו והוא מקבל תשובה שהם יסגירו וששאול ירד, ועל סמך השאלה הוא בוחר לברוח. (ספר שמואל א פרק כג ט'-י"ב) בפעם השנייה הוא שואל לאחר שגדוד עמלק שבה את נשותיהן ובניהם האם לרדוף אחריו "אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂגֶנּוּ?" והוא מקבל תשובה "רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל", ולפי תשובה זו הוא דולק אחר העמלקים ומצליח להציל את כולם. (ספר שמואל א' פרק ל' ז'-ט')
ההתייחסות המוסכמת האחרונה בתנ"ך בקשר ל"אורים ותומים" הייתה בעזרא ונחמיה כאשר בית המקדש ומנהגי הפולחן ועבודת האל הושבו על כנם בבית שני. בספר נכתב כי אלו שאין ביכולתם להוכיח את שורשיהם ככהנים יצטרכו לחכות לבואו של הכהן עם ה"אורים ותומים" לזהות את הכהנים האמיתיים, בעזרא ב' 63 ובנחמיה ז' 65 נכתב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים".
[עריכה] ההשקפה הנוצרית
ישנם כאלו בנצרות החשים שאורים ותומים הינו שם נרדף באמת להטלת הגורל ולא לחפץ או מכשיר מסוים (כמו האבנים וכו'). זאת עקב בחינה מדוקדקת של הברית החדשה על-ידי כמה תרבויות, בה יוסף בן מתתיהו נועד להחליף את יהודה איש קריות בספר מעשי השליחים מתוך הברית החדשה. וזאת נעשה על-ידי "אורים ותומים" להבדיל מ"ה"אורים ו"ה"תומים. בכל מקרה, הביטוי "אורים ותומים" אינו מופיע בברית החדשה במפורש ואין כלום אשר מסביר או מתקשר לאורים ותומים.
[עריכה] האיזכור לאחר המקרא בנצרות
בכת הנוצרית המורמונית יש התעמקות בנושא האורים ותומים, שברובה מתייחסים המורמונים אל ה"אורים ותומים" כאל חפץ, מנגנון או מתקן. מייסד הכת ג'וסף סמית' ג'וניור (Joseph Smith, Jr.) טוען שהשתמש באורים ותומים לצורך תרגום הספר המורמוני מלוחות הזהב. סמית' בנוסף השתמש לכאורה ב"אורים ותומים" לשכתב חלקים בספר "דוקטרינה ואמנה" ("Doctrine and Covenants" - ספר נוסף הקדוש לכת המורמונית), אך גם אמר זאת בכדי להקל בתקציב הוצאת הספר "תרגום התנ"ך של ג'וסף סמית'" (Joseph Smith Translation of the Bible).המילון הנוצרי לתנ"ך על-פי הקדושים של התקופה המאוחרת - LDS Bible Dictionary מגדיר את "אורים ותומים" כ "כלי האלוהים שסייע לבני האדם להבין את התגלותו של ה' ועזר בתרגום שפות שונות". כפי הנראה לפי האמונה המורמונית, אין שום הכשרה לבחירת האורים ותומים חוץ מזאת של ה', רק כך ישנה האפשרות להכשרת אורים ותומים.
בספר המורמונים הנביאים "אֱתֶר" ו"מוֹשׁיָע" נעזרו בכלי שנקרא "אורים ותומים" לצורך התגלות האלוהים לעמם. הקדושים של התקופה המאוחרת בנצרות טוענים ששימוש באורים ותומים הינו "עדיפות נעלה ומיוחדת בנביא או חוזה", למרות שלא כל הנביאים, הקדושים והחוזים של התקופה העכשווית והקדומה בנצרות השתמשו באורים ותומים.
[עריכה] האיזכור לאחר המקרא בקבלה
לפי המסורת הקבלית, האורים ותומים היו חפצים שנלקחו מהמקדש שבנה שלמה המלך לאחר שנרצח חורם אבי, בזמן ששמר על ההקדשים. לפי האמונה הושג מחדש ה"אורים ותומים" והוחזר לאחר מכן למקדש. אמונה זאת רווחת גם באגדות הבונים החופשיים מארצות הברית.
[עריכה] איזכורים נוספים
הביטוי "אורים ותומים" ("Urim and Thummim") מקשט את סמלה של אוניברסיטת ייל (Yale University) ומופיע בתוך הספר שבשריון. הביטוי הונחל לסמלה של אניברסיטת ייל על-ידי נשיאה לשעבר עזרא סטיילז במאה ה-18, עקב חיבתו לאמונה והשפה העברית. הביטוי מתורגם ללטינית וכתוב על הדגל מתחת לספר העברי – “LUX ET VERITAS”, משמע בשפה מופשטת "אור ואמת".
בנוסף "אורים ותומים" הוא חפץ מיוחד במינו אשר יוצר את העלילה המרכזית בספר חוקרי האוצרות של הסופר האמריקאי ג'ון בליירז (John Bellairs). הספר נקמת רוח המכשף (The Revenge of the Wizard's Ghost) נכתב בשנת 1985. (לא תורגם לעברית).
"אורים ותומים" מופיע גם בספר "האלכימיאי" (The Alchemist, O Alquimista) מאת הסופר הפורטוגזי פאולו קואלהו (Paulo Coelho). בספר מתואר כי "אורים ותומים" הם שתי אבנים, שחורה ולבנה, המסמלות 'כן' ו'לא' בהתאמה, ומשמשות לקבלת החלטות וקריאת סימנים (Omens). הספר נכתב בשנת 1988.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אורים ותומים |
- אביתר גרינפלד, אורים ותומים
- אורים ותומים, באנציקלופדיה של מקראגשר
| בגדי כהונה |
|---|
|
בגדי כהן הדיוט: | מצנפת | אבנט | מכנסיים | כתונת |
קטגוריות: יהדות | נצרות | תשמישי קדושה
