כולל
פֿון װיקיפּעדיע
אידישקייט | |
עיקרי האמונה | |
גאט יציאת מצרים · עשרת הדיברות · שלושה עשר עיקרים מצוות · תורה אמונה · בחירה |
|
אישים מרכזיים | |
אבות ואמהות האומה · שופטי ישראל · דוד המלך · שלמה המלך נביאי ישראל · חז"ל · משיח |
|
ספרי קודש | |
תורה · תנ"ך · משנה · תלמוד מדרשי הלכה · מדרשי אגדה · סידור · משנה תורה · שולחן ערוך · שו"ת · ספר הזוהר · מפרשים |
|
מצוות און מנהגים | |
הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין צדק · תפילה · לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים · שמע ישראל · יומים טובים · יום הכיפורים · שלושת הרגלים · תשעה באב · משפחה: ברית מילה · פדיון הבן · זבד הבת · בר מצווה · נישואין · טהרת המשפחה · מעמד האישה ביהדות · צניעות · שטאַרבן: לוויה · קבורה · שבעה · קדיש · חברה קדישא | |
חיי הקהילה היהודית | |
שטעלעס: רב · דיין · חזן · גבאי · מוהל · שוחט · קברן מוסדות: בית כנסת · בית מדרש · מקווה · תלמוד תורה · ישיבה · כולל תפילה בציבור: מניין · ארון הקודש · חזנות · שמונה עשרה · שחרית · מנחה · מעריב · מוסף · קריאת התורה · שמע ישראל · ברכה · קידוש |
|
היסטאריע פון דאס יידישע פאלק | |
תקופת האבות · יציאת מצרים · תקופת המקרא · תקופת בית ראשון · תקופת בית שני · תקופת הגלות · אנטישמיות · ציונות · השואה · היסטוריה של מדינת ישראל | |
יהודים | |
מיהו יהודי · גיור · די יידישע פאלק · באוווסטע מענטשן ·
|
כולל איז ווען מ'ענדיגט ישיבה וואס איז א פליכט, גייט מען אריין אין כולל וואס איז אפיציעל נאר א רשות. ס'איז דא וואס בלייבן אפאר חדשים, נאר צו יוצא זיין, און ס'איז דא וואס בלייבן לענגער ביז ווען מ'ווערט געצווינגען צו גיין ארבעטען כדי צו ברענגען ברויט אין שטוב.
געווענטליך, ווילאנג די ווייב ארבעט נאך -דאס הייסט ביז זי געבוירט איר ערשטע קינד- קען מען נאך דורך שטופען אין כולל. די וואס האלטען באמת דערביי, און שפירן אז זיי מעגען זיך מפרנס זיין פונ'ם ציבור, בלייבן אויף לענגער, ביז נאך אפאר יאר ווערט פון עם א דיין, מגיד שיעור, אדער מלמד.
אין ארץ ישראל איז איינגעפירט פאבריינגען אין די כוללים אויך פאר פשוטי עַם במשך דעם גאנצן לעבן.
עס איז שוין געווארן אז עס איז דא חיוב צו זיצן אין כולל, דערפאר האבן פיל כוללים אן אנלויפעניש פון יונגעלייט וואס האלטן באמת נישט ביים לערנען, נאר זיי זיצן אין קאווע-שטיבל אין פארברענגען.